בצה"ל מתחו ביקורת על הכוח שהפגיז ביום שישי האחרון בית ספר בשכונת דרג' תופאח, לאחר שבתחקיר ראשוני התגלה כי לא ניתן לכך אישור נדרש של אלוף הפיקוד או הרמטכ"ל - מאחר והיעד הוגדר כ"איתור רגיש". מנגד טען הכוח שזיהה תצפיות חשודות מהמתחם שקרוב לגבול עם ישראל בצפון הרצועה. כתוצאה מהתקיפה המבנה עלה באש וחלק מיושביו נשרפו בחיים. לא חלפו כמה שעות מהאירוע ובארה"ב התפרסמה הדמיית ה־AI הבדיונית מטעם ממשל טראמפ, שמשווה להריסות המדממות של עזה מראה עתידני עם מגדלי פאר, נמל תעופה חדש ובתי מלון.
הפער העצום בין השאיפות היומרניות של הממשל האמריקאי לעתיד עזה מתנגש מדי יום עם מציאות נפיצה בשטח שהולכת ומתקבעת, ובעיקר עם אדישות קרירה מצד חמאס ונתניהו להתקדמות לשלב ב' שיחייב ויתורים משני הצדדים. ישראל תהיה חייבת להעניק שורת הקלות לשני מיליון עזתים, כמו הכנסת חומרים דו–שימושיים, בהם בטון, מלט וברזל לצורך שיקום ממשי של הרצועה, פתיחת מעבר רפיח לשני הכיוונים ונסיגה נוספת של צה"ל לקרבת גדר הגבול. חמאס מצידו יידרש לוותר על השלטון ברצועה, לראשונה מאז שתפס אותו בכוח הזרוע בשנת 2007 - אבל מעל הכל יידרש לוותר על כלי הנשק הרבים שלו ועל הנכס הצבאי המרכזי - בסיסי טרור גדולים ומסועפים מתחת לאדמה, על פני קילומטרים רבים, שצה"ל טרם גילה. חלקם אפילו קיימים עדיין בצד הצה"לי של הקו הצהוב, למרות הדיווחים האופטימיים של צה"ל, שעדיין לא מצא והרס את כולם.
ירי רק בעת סכנה מיידית
בינתיים בשטח, לוחמי מילואים שמחזיקים את הקו הצהוב מדווחים על מציאות סוריאליסטית: הם מזהים בכל יום פעילי חמאס חמושים בעומק השטח, אך לא מורשים לירות לעברם. "שומעים בחדשות רק על המעטים שחוצים את הקו הצהוב, וגם שם יש לא מעט הגבלות, למרות שמנסים לייצר תמונה של אש חופשית כלפי חשודים: הכוחות על הקרקע, כמו חי"ר ושריונרים, מורשים לירות רק אם יש סכנה מיידית וחדירה נמשכת אחרי שביצענו ירי הרחקה לאזהרה, ואם יש ירי קטלני לעבר החוצים הוא מתבצע בעיקר ע"י חיל האוויר, כדי להבטיח דיוק", מתאר אחד הקצינים שמבצע כעת קו תעסוקה מבצעית ברצועה.
על המקרה בדרג' תופאח בשבוע שעבר, בדומה לירי שיצר סערה לפני מספר חודשים על בית החולים בחאן־יונס, אומרים גורמים בצה"ל כי זהו מחיר של קיפאון מתמשך במצב, שמקהה את התנהגות הכוחות ומגביל אותם בשטח האויב: "האירועים הללו מגיעים עד לוושינגטון ולדוחא, עם תיעודים קשים שלפעמים גם טראמפ מגנה בעצמו, והם מכרסמים בשאריות הלגיטימציה שנותרו לנו לקראת שלב ב' והקשיים שצפויים בו". לפי אותם גורמים, לשתיקה היחסית של חמאס מהחיסול המזהיר לפני תשעה ימים של מספר 2 בארגון, ראאד סעד, אין לייחס סימנים חיוביים: "איש לא ייפול מהכיסא אם הם ינקמו, רק יחכו בסבלנות לחולשה מבצעית מקומית אצלנו כדי לצלוף או למלכד זירה סמוכה לכוח צה"ל. בחמאס יודעים גם שאנו מוכנים להגיב בעוצמה לתגובה שלהם, ולכן מתאפקים בינתיים".
מושכים רגליים
גורמים שמעורים בשיחות התכנון של הצוותים הזרים במפקדה האמריקאית שהוקמה בקריית גת, מתארים תחושה של משיכות רגליים מצד ישראל וחמאס. קציני צה"ל שותפים מלאים לתכנונים שמתגבשים במפקדה, מפינוי ערימת פסולת הבניין ועד לתוכניות המתאר המלאות להקמת שכונות פלסטיניות חדשות, תחילה בצד הישראלי של הקו הצהוב. כך למשל, החלו דיונים לא רק על החברות שיעסקו, כנראה על חשבון משלם המסים הישראלי, בפינוי כמויות הפסולת האדירות מהרצועה, אלא גם בפינוי הנפלים הרבים שצה"ל השאיר אחריו בשטח הגדול, כנראה ע"י חברה אמריקאית שמומחית לכך.
במקביל, חמאס לא מראה סימנים של תוכנית להתפרק מנשקו, ולו סמלית לעיני המצלמות. הארגון אפילו מעכב את סבב חידוש החיפושים אחר החלל החטוף האחרון, רן גואילי, שהיה אמור להתרחש בימים אלו עם ההתבהרות במזג האוויר. העובדה שרובם המכריע של החטופים, ובעיקר החיים שבהם, כבר בבית, הורידה לחץ כבד על שני הצדדים להתפשר ולהתקדם לעתיד עזתי ללא חמאס. גורמי המודיעין בישראל מזהים שבכירי ארגון הטרור מתנהלים כמבוקשים ומנהלים את חמאס מהמנהרות, שעה שדרגים זוטרים יותר כן פועלים מעל לפני השטח, אבל במסווה אזרחי ובמשימות יותר פנימיות. בכל שבוע מתווספים עוד ועוד מחסומים של חמאס ברחבי השטחים הנרחבים שבשליטת חמאס, מג'באליה ועד חלקים מרפיח; שוטרי חמאס מפטרלים על בסיס יומי להפגנת משילות ועוד מחלקות בעיריות ברצועה חוזרות לפעול, חרף הנזקים העצומים לתשתיות שהותירה מאחוריה המלחמה.
"חמאס ישלוט בפועל"
חמאס גם החל להזרים כספים גדולים, של עשרות עד מאות אלפי שקלים מדי יום לקופת האוצר המתאוששת שלו, בזכות הסיוע ההומניטרי המוגבר שישראל מאפשרת להכניס לרצועה מדי יום - בהיקף של 4,200 משאיות בשבוע, בין 600 ל–800 בכל יום, חלקם כבר מהסקטור הפרטי. מדובר בסחורות ומזון שחמאס מנצל את הסחר הפרטי בהם כדי למסותם וכך לגבות מהציבור כספים. "זו תקופה טובה לחמאס שלא ממהר לשום מקום. הוא כן משקיע באוכלוסייה, מפעיל מנהלי אגפים בעיריות לטובת פינוי זבל והריסות ושירות, ולו מינימלי, לאזרח. האוכלוסייה מצידה עסוקה בעצמה ובקשיי החורף שלה. קשה לחמאס להתעצם צבאית והוא לא יחזור לעולם לכוח שהיה לו ב–7 באוקטובר, אבל גם כעת הוא מנסה להבריח אמל"ח, ולא מוותר על היותו ארגון טרור. כל גורמי השלטון האזרחיים, משרדי ממשלה, פקידים, מורים, רופאים, עובדי עיריות – כולם חמאס בעזה ואין מציאות מוכרת אחרת", מתארים גורמי ביטחון, "חמאס יוכל להתפשר על ועדה שלטונית "טכנוקרטית" שתיקח מידיו בהדרגה את השלטון האזרחי על עזה ותפעל מתחת לאותה מועצת שלום בינלאומית. אבל כבר עכשיו ברור שחבריה יהיו גורמים מחמאס ומהרשות הפלסטינית או כאלו שמזוהים עם שניהם, אז כבר לא משנה איך הרעיון הזה ישווק. איש לא ייפול מהכיסא אם ועדות השלטון ומועצת השלום יהיו הצגות כדי לרצות את טראמפ ובפועל גורמי חמאס ימשיכו לשלוט ברצועה בפועל".
בצבא מזהים כמה השליטה האבסולוטית של חמאס על האוכלוסייה ברצועת עזה לאורך עשור וחצי משתלמת לו כעת. לא רק שאינה מורדת נגדו חרף החורבן שספגה בגלל פלישתו הרצחנית לישראל, אלא שאפילו על 300 אלף אוהלי הברזנט שישראל הכניסה לעקורים ברצועה, לטובת החורף, השתלטו פעילי חמאס ומחלקים אותם לאזרחים. בחמאס גם מתחילים להקים גני ילדים ובתי ספר פיראטיים ולאפשר אירועים משפחתיים כחתונות בחסות הפסקת האש עם ישראל. "לא חסרים מים בעזה ובטח לא מזון, יש גם מספיק דלק וחשמל שזורם לאחר שקווים תוקנו בשבועות האחרונים", מתארים במערכת הביטחון. "כבר עכשיו ברור שגם אם יהיה כוח ייצוב זר, הוא יפעל רק מהצד הישראלי של הקו הצהוב ולא ייכנס להתעמת עם חמאס".
ביחס לאירוע בדרג’ תופאח, הגיבו בדובר צה”ל: “במהלך פעילות מבצעית של כוחות צה”ל לסימון הקו הצהוב זוהו מספר חשודים. הכוחות חשו איום ולאחר ביצוע ירי להרחקה, בוצע ירי במטרה להסיר את האיום. האירוע נמצא בתחקור ולקחיו יופקו. צה”ל מצר על כל פגיעה בבלתי מעורבים ופועל ככל הניתן לצמצום הפגיעה בהם”.
