פה אחד: הממשלה אישרה אתמול את הצעתו של שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד ל-1 במארס 2026.
שר הביטחון אמר כי הפעלת התחנה היא "אנומליה שלא קיימת במדינות דמוקרטיות", המעניקה במה לדעות שרבות מהן "תוקפות את צה"ל ואת חיילי צה"ל". לדבריו, עיסוק התחנה בפוליטיקה פוגע באחדות הצבא, ומסריו מפורשים על ידי האויב ככאלו שמועברים על ידי צה"ל. ראש הממשלה בנימין נתניהו תמך במהלך, וציין כי קיומה של תחנה צבאית המשדרת ברשות הצבא הוא מצב ה"קיים אולי בצפון-קוריאה", אך אינו מתאים לישראל.
השרים זאב אלקין ודודי אמסלם הזכירו כי התשתית החוקית של התחנה רעועה, שכן האישור מ-1950 ניתן כ"הוראת שעה לשנת ניסיון אחת בלבד", ומאז לא התקבלה החלטה מסודרת להפעלתה. השרה אורית סטרוק העלתה את סוגיית חילול השבת: "גל"צ היא היחידה הצה"לית היחידה שבה מתבצע חילול שבת ומועדי ישראל בפקודה, ללא שום קשר לביטחון". סטרוק קראה לסגור גם את גלגלצ או להעבירה למשרד התחבורה, בטענה שהיא "אינה משנה את פס השידורים שלה בהתאם לתאונות הדרכים" ולא מתפקדת במאבק בתאונות.
גם השר עמיחי שיקלי תקף ואמר כי "גל"צ שימשה כקרש קפיצה לקריירה תקשורתית, וככזו הייתה נגועה עד צוואר בפרוטקציוניזם. חבר מביא חבר". עוד הוא הוסיף כי התחנה נטתה לעמדות שמאל שהגיעו לשיאן ב"עידוד תנועת הסרבנות הפוליטית בימים שקדמו למלחמה". השר שלמה קרעי תקף את היועמ"שית בטענה לניגוד עניינים: "גלי בהרב-מיארה זוכה לפרסומת בשווי מיליונים במימון גלי צה"ל... לכן צריך לזרוק לפח את חוות הדעת שלהם".
עוד לפני האישור בממשלה, המשנים ליועמ"שית פירסמו חוות דעת נגד ההחלטה. בחוות הדעת נכתב כי "הצעת המחליטים אינה יכולה לעמוד מבחינה משפטית", ונקבע בין השאר כי "ההחלטה היא חלק ממהלך כולל לפגיעה בשידור הציבורי בישראל ולהגבלת חופש הביטוי, היא לא נתמכת בתשתית עובדתית ומקצועית כנדרש", ו"מתעורר חשש כי היא לוקה בשיקולים זרים, וקידומה מנוגד לדין". לעמדת המשנים, הממשלה לא יכולה להחליט בעצמה על סגירת גל"צ, ונדרשת לכך לכל הפחות חקיקה בכנסת.
במקביל להחלטה, הורה שר הביטחון לצה"ל על הפסקה מיידית של כלל המיונים ליחידה, ועל עצירת שיבוץ חיילים חדשים – הן בשירות סדיר והן בשירות מילואים. לפי הנחיית השר, יחל מהלך הדרגתי של שיבוץ מחדש של החיילים המשרתים כיום בתחנה ביחידות צה"ל השונות, תוך מתן עדיפות להעברתם לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה. לגבי גלגלצ ציין כ"ץ כי היא תחנה אהודה שאינה עוסקת באקטואליה, ולכן צוות יישום יבחן את המשך פעילותה תוך שמירה על צביונה.
בנוסף, הנחה השר לסיים את כלל ההתקשרויות של התחנה עם יועצים ועיתונאים חיצוניים, ולפעול לסיום העסקתם של האזרחים עובדי צה"ל בהסדרים ראויים. כלל הצעדים הללו אמורים להיכנס לתוקף עד ל-15 בפברואר 2026, במטרה להביא להפסקת פעילותה המוחלטת של התחנה שבועיים לאחר מכן.
מיד לאחר החלטת הממשלה הוגשו עתירות לבג"ץ על ידי התנועה לאיכות השלטון, עמותת "האקדמיה למען ישראל דמוקרטית", וקבוצה נרחבת של שישה מפקדי תחנה לשעבר – בהם רון בן ישי, נחמן שי ואבי בניהו – לצד אנשי תקשורת ותרבות מובילים כמו אהוד בנאי, קובי מידן והילה קורח. העתירות טוענות כי מדובר במהלך שמתבצע בחריגה מסמכות, שכן מאחר שהכנסת הכירה בקיומה של גלי צה"ל ועיגנה אותה בחקיקה, סגירתה מחייבת חקיקה ראשית ואינה יכולה להיעשות כהחלטת ממשלה מינהלית בלבד. לטענת העותרים, ההחלטה נגועה ב"שיקולים זרים" ונועדה להחליש את התקשורת החופשית, להשתיק ביקורת ולהעניק הטבות כלכליות לגופי תקשורת המקורבים לממשלה.
יו”ר כחול לבן בני גנץ אמר כי “ההקשר שבו גל”צ נסגרת הוא הקשר לא טוב, כי זו שנת בחירות ואולי הסגירה היא חלק ממערכה נגד גופי התקשורת שהשר קרעי מוביל. לגופו של עניין אני לא פוסל את סגירת גלי צה”ל, שחיילים לא יגעו בציר המדיני והפוליטי בכלל”.
