לאחרונה דנה ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת חוק המכירה בארגוני פשיעה כארגוני טרור, ובכך מחילה את הדינים הרלוונטיים מחוק המאבק בטרור על חוק המאבק בארגוני פשיעה, על כל המשתמש מכך. אמנם בעבר היה נהוג להתייחס בנפרד לטרור ולפשיעה מאורגנת, בעיקר בשל המחשבה שטרור נובע מאידיאולוגיה פוליטית בעוד פשיעה מאורגנת נובעת מבצע כסף, אבל נדמה שאנו עומדים בפני שינוי פרדיגמה אפשרי שישפיע דרמטית על אופן ההתמודדות עם שתי תופעות אלו בישראל. אנו מברכים על המהלך מבחינה עקרונית, שכן מדובר באימוץ של מודל שאנחנו יזמנו בסדרה של מחקרים וקידמנו בראיונות לתקשורת ובמאמרי דעה ומאמרי מדיניות, אך אנו מאמינים שישנם מספר שיפורים נדרשים במסגרת היוזמה.
ישנו דמיון רב בין פשיעה מאורגנת לטרור, במובן של פעילות נסתרת, באמצעות טכניקות דומות, וזאת בשאיפה להטיל אימה ולעורר פחד. נראה כי הבנה זו חילחלה גם בקרב מקבלי ההחלטות, כמו למשל ח"כ משה סעדה שקידם הצעת חוק המחילה דינים וכלים מינהליים, החורגים מתחום המשפט הפלילי הקלאסי, על ארגוני פשיעה. בדיון אשר התקיים בוועדה לביטחון לאומי, שאליו הוזמנו לחוות את עמדתנו הסברנו כי טובה ככל שתהא, הצעה זו לוקה בחסר מפני שהיא לא נוקטת את הצעד המתבקש של הכרה עקרונית בארגוני פשיעה כארגוני טרור.
כפי שהראינו במחקרים קודמים שפירסמנו, ארגוני פשיעה מאורגנת וארגוני טרור משתפים פעולה זה עשורים ברחבי העולם: באמריקה הלטינית, באפריקה, במזרח התיכון, בהודו ובאירופה. גם בישראל, ארגוני פשיעה, בדיוק כמו ארגוני טרור, מאיימים בצורה ממשית על הביטחון הלאומי. די בעובדה כי מקור האמל"ח שמשמש את ארגוני הפשיעה הוא בהברחות מגבולות המדינה ובגניבות והברחות מנשקיות של צה"ל, כדי להמחיש את האיום על הביטחון הלאומי שמחייב טיפול באמצעים החמורים ביותר העומדים לרשות המדינה. בנוסף, הכרה בארגוני הפשיעה כארגוני טרור מתחייבת כדי להפוך את המאבק בהם ליעיל. ארגוני הפשיעה כיום מפותחים, משוכללים ומתוחכמים מכל בחינה אפשרית ביחס לגורמי אכיפת החוק, בעיקר המשטרה - והמחשה לכך היא טכנולוגיות מעקב מסוג רוגלות שאסורות לשימוש עבור המשטרה אבל זמינות לארגוני פשיעה דרך חברות פרטיות. חשוב לאפשר למשטרה שימוש ברוגלות כדי להתמודד עם טרור ופשיעה מאורגנת, בשביל לתת לה הזדמנות אמיתית אל מול סכנות אלו, תוך יצירת מסגרת משפטית שתמנע ניצול לרעה של כלי זה.
ישנו דמיון רב בין פשיעה מאורגנת לטרור, במובן של פעילות נסתרת, באמצעות טכניקות דומות, וזאת בשאיפה להטיל אימה ולעורר פחד
במבט רחב, אנו מאמינים כי יש לקדם את המהלך דרך אסדרה משפטית של מסגרת ברורה, סדורה וקוהרנטית שתביא לידי ביטוי איזון ראוי בין האינטרסים על הכף, ובפרט הגנה על חיי אדם וחיזוק המשילות, אל מול שיקולים חשובים אחרים, כמו הגנה על חירויות הפרט וחיזוק אמון הציבור בגופי אכיפת החוק. כחלק מכך, יש להביא בחשבון את התכתבות המהלכים המוצעים עם מסגרות בינלאומיות שישראל מעורבת בהן. שכן, אתגר מרכזי בהתמודדות עם פשיעה מאורגנת הוא שאלו פועלים לרוב גם מעבר לגבולות הפיזיים של מדינות, מה שמצריך שיתוף פעולה חוצה-גבולות.
במאבק מול הפשיעה המאורגנת יש צורך בגישה שתכלול גם מניעה מראש (כמו שימוש ברוגלות), גם שיתוף פעולה אל מול איומים עכשוויים (חיזוק הגבולות) וגם התמודדות בדיעבד (העמדה לדין או יצירת מסלולים לקבלת סעד נזיקי או אחר). ולצד שיתוף פעולה מודיעיני ואכיפה פלילית, יש לקדם צעדים דוגמת חינוך למניעת רדיקליזציה, שיפור תנאי כליאה ושיקום.
פרופ' מוחמד ותד הוא פרופ’ מן המניין למשפטים, נשיא המכללה האקדמית רמת-גן; ד"ר טל מימרן הוא חבר סגל במכללה האקדמית צפת ועמית מחקר בכיר במכון תכלית
