יוקר המחיה הכי מפחיד את הישראלים, אפילו הרבה יותר מהמצב הביטחוני והוא למעשה גורם הלחץ מספר אחת. כך עולה מהסקר הפיננסי הגדול ביותר שנערך השנה בישראל, לבדיקת מערכת היחסים של הציבור הישראלי עם כסף בהיבטים רגשיים, התנהגותיים ותפיסתיים. התוצאות מעלות נקודות שלא תמיד קלות לעיכול. כך למשל, השפעת יוקר המחיה היא מיידית והרסנית: כ-60% מהישראלים מודים שבשנה האחרונה נאלצו לפתוח חסכונות, פיקדונות או לקחת הלוואות רק כדי לכסות הוצאות שוטפות. בנוסף, אנו למדים מהסקר שהציפור הלאומית של מדינת ישראל היא דווקא בת היענה, שכן אחד מתוך שלושה ישראלים פוחד להיכנס לבדוק את מצב חשבון הבנק. עוד ממצא בולט: נוכח החרדה הכלכלית הגבוהה כפי שמשתקפת מממצאי הדוח, רבים מהישראלים, כ-70 אחוז, מאמינים שייאלצו לעבוד גם אחרי גיל הפרישה. נתון נוסף שיש לתת עליו את הדעת: הייאוש משוק הדיור מעמיק, כשרק 28% ממי שאין בבעלותו דירה מאמין שיוכל לרכוש אחת בעתיד. אבל יש גם כמה נקודות שמפתיעות לטובה כמו שיאני הביטחון הפנסיוני. הסקר נערך בקרב 3,500 איש על ידי חברת מגדל ומכון המחקר גיאוקרטוגרפיה עבור מוסף "ממון" וממצאיו מנותחים כאן לעומק. יש מה ללמוד מהם.
לחץ, תסכול וחרדה
שנים של מציאות ביטחונית מעורערת וכלכלה מאתגרת, הפכו את הכסף למוקד הדאגה המרכזי של הישראלים. כ-30% מכלל הנשאלים ציינו את יוקר המחיה כגורם המטריד ביותר, גם כשברקע מצב ביטחוני מעורער, אי-יציבות אזורית, קיטוב פוליטי, פערים סוציו-אקונומיים ועוד.
כלומר, כסף מהווה עבורנו מחולל רגשות עוצמתי: 38% מהישראלים מדווחים שהכסף מעורר אצלם דאגה, 33% חשים חוסר ודאות, 27% חווים לחץ, 25% תסכול, 16% חרדה ו-12% תחושת חוסר אונים. למעלה מכך, עבור רבים, המצב הכלכלי משפיע ישירות על מצב הרוח ועל הבריאות הנפשית, כש-64% מהנשאלים ציינו שהוא משפיע לרעה על הנפש שלהם.
4 צפייה בגלריה
ד"ר ארי אחיעז: "אני רואה הרבה צעירים שמגיעים ללמוד על פיננסים מיד אחרי הצבא, יש היום לצעירים יותר ידע פיננסי מהמבוגרים. זה מעודד, אבל כשרבים מהם מקבלים את החינוך מהרשתות החברתיות, זו גם בעיה" | צילו
(יחסי ציבור)
על השאלה "באיזו מידה יוקר המחיה הנוכחי משפיע או לא משפיע על החלטות חיים משמעותיות שלך (כגון הקמת משפחה, הבאת ילדים נוספים, מעבר דירה, שינוי קריירה)?" 31% מהנשאלים השיבו שהוא מאוד משפיע ו-44% אמרו שהוא די משפיע. מנגד, רק 16% השיבו שהוא לא כל כך משפיע ו-8% בלבד טענו שהוא כלל לא משפיע. הנתונים מצביעים על כך שיוקר המחיה אינו רק "רעש רקע כלכלי", אלא שיקול כבד משקל שמלווה את הישראלים כמעט בכל צומת חיים משמעותי, מהקמת משפחה ועד שינוי קריירה. גם כשנשאלו מה לדעתם יטריד אותם בהסתכלות של עשור קדימה, יוקר המחיה נותר הדבר המרכזי.
"הפחד הפיננסי שלנו לא נובע רק מהנתונים עצמם, אלא מחוסר היכולת שלנו לצפות את העתיד", אומרת הפסיכולוגית החברתית ד"ר לירז מרגלית, שמסבירה איך ההבדל בין פחד לחרדה קשור לעניין. "פחד מתעורר למשל כשאני רואה נחש, יש לי סיבה לגיטימית לפחד. חרדה זה פחד שלא קיים ונמצא במחשבות שלנו לגבי זה שאולי יקרה משהו. כלומר, הדלק הכי משמעותי של חרדה זה חוסר ודאות שאותה רובנו נמלא במחשבות שליליות. עד כדי כך שהרבה פעמים אנחנו מעדיפים ודאות שלילית, על פני חוסר ודאות, כי המוח שלנו לא יודע להתמודד עם חוסר ודאות".
ואיך זה קשור לנתון בסקר שמראה שהישראלים חוששים להיכנס לעו"ש?
"זה מנגנון הגנה של הימנעות או הדחקה. אנשים מתנהלים כך כשאין להם ברירות. אין להם מאיפה להביא את הכסף, החובות נערמים, ולכן הדבר היחיד זה להתעלם ולהגיד זה לא קורה ולא קיים".
4 צפייה בגלריה
ד"ר לירז מרגלית: "אנשים לא נכנסים לחשבון העו"ש מתוך מנגנון הגנה של הימנעות או הדחקה. אנשים מתנהלים כך כשאין להם ברירות. החובות נערמים והדבר היחיד זה להתעלם ולהגיד זה לא קורה ולא קיים" | צילום: אריק ע
(אריק עמיעד)
וזה מגביר את הלחץ?
"במידה מפתיעה זה לא מגביר את הלחץ, כי מה שלא קיים לא מלחיץ אותי, אז אני מדחיקה ושמה את זה בצד. אבל זה מגביר את הלחץ הלא-מודע שמופיע כנדודי שינה, כאבי גב, כאבי ראש", אומרת מרגלית.
לא מצליחים לחסוך לילדים
גם בחתך לגילים ניתן לראות כי יוקר המחיה הוא מקור הדאגה המרכזי במיוחד בקרב צעירים בני 34-18 (34%) ובני 54-35 (31%), בעוד שבני 55 ומעלה הם הקבוצה היחידה שבה המצב הביטחוני מדורג ראשון. אצלם בולט גם חשש גבוה יותר מהקיטוב הפוליטי, בעוד שבני 54-18 מודאגים יותר ממחירי הדיור ומהמצב הכלכלי האישי שלהם. ההסבר לכך הוא שחלק גדול מבני ה-55 ומעלה כבר ביססו נכסים ורמת חיים יציבה יחסית, לכן הדאגה עוברת לסוגיות קיומיות יותר של ביטחון פיזי והעמקת הקרע החברתי-פוליטי במדינה.
הישראלים גם רוצים "לחיות את החיים" ולצרוך חוויות, אך עבור רבים זה פשוט לא מתאפשר. יותר משני-שלישים מהציבור מדווחים כי המשכורת שלהם מספיקה בקושי (40%), לא כל כך מספיקה (20%) או כלל לא מספיקה (13%) כדי לחיות ברמת החיים שהיו רוצים. גם מי שכן יכול להרשות לעצמו, צימצם בשנה האחרונה הוצאות הנוגעות למגוון תחומים בעקבות עליית המחירים שרק הולכת ומאמירה. 63% מדווחים שצימצמו בילויים ומסעדות, 56% מהישראלים צימצמו קניות אישיות, 54% צימצמו חופשות ונסיעות לחו"ל, 38% מוצרי מזון וסופרמרקט, 38% מוצרי טכנולוגיה ו-24% צימצמו השקעות וחסכונות.
דווקא בתקופה שבה הצורך לדאוג לעתיד גדל, פחות ממחצית מהישראלים מצליחים להפריש סכומים קבועים לחיסכון ארוך טווח לעצמם ולמעלה מ-45% אף לא מצליחים להבטיח חיסכון ייעודי לילדים.
"כשאנחנו רואים שרבים נאלצים להשתמש בחסכונות כדי לסגור את החודש בהווה, זוהי נורת אזהרה לכולנו", אומר רונן אגסי, מנכ"ל מגדל ביטוח ופיננסים. "למה אנשים פוחדים להיכנס לחשבון הבנק? כי הם פוחדים שיחכו להם שם הפתעות. אבל כשאנחנו יודעים איך להתמודד עם הפתעה, יותר קל לנו להסתכל עליה. ולכן אני צריך לדעת אילו מקורות הכנסה יש לי, מאיפה אני יכול לכסות את המינוס, כמה אני חוסך לעתיד ועוד".
עם זאת, לדברי אגסי, הדור הצעיר מפגין יחסים טובים יותר עם סוגיות כלכליות מאשר הוריו. המודעות שלו והכלים שעומדים לרשותו הרבה יותר נרחבים וטובים מאלה של הדורות הקודמים, והם למשל, לא פוחדים משוק ההון אלא משקיעים בו. "לכן, לדעתי, זה דור שיתנהל אחרת ויקפיד על תכנון פיננסי עצמאי ומעמיק".
4 צפייה בגלריה
רונן אגסי, מנכ"ל מגדל: "עניין הפרישה מהעבודה יהיה שונה בעתיד. הקריירות יתארכו, אנשים ימשיכו לעבוד ולהשתכר לאורך זמן אחרי גיל הפנסיה. רבים בסקר אמרו שלא ייצאו לפנסיה כי יצטרכו את הכסף" | צילום: NICKY
(NICKY WESTPHAL)
השאלה לגבי החינוך הפיננסי של הדור הצעיר ומקורות ההשפעה שהוא בוחר לעצמו, בהם ריבוי של משפיענים פיננסיים ברשתות, מטרידה את ד"ר ארי אחיעז, ד"ר למימון, מרצה בבית הספר למינהל עסקים ברייכמן ומייעץ לגופי השקעות: "אני רואה הרבה צעירים שמגיעים ללמוד על פיננסים מיד אחרי צבא, יש היום לצעירים יותר אוריינות פיננסית וידע פיננסי יותר מהמבוגרים".
זה מאוד מעודד.
"כן, זה מאוד מעודד, אבל כשמקבלים את החינוך מהרשתות החברתיות, זו בעיה. לא לחינם יש חוק חדש של רשות ניירות הערך, שמנסה לפקח על הנושא של המשפיענים הפיננסיים ברשתות. חלקם הגדול באמת נותן ידע מאוד חשוב, אבל מחקרים בעולם מראים שמרבית הידע ברשתות הוא בעייתי, בלשון המעטה. יש מחקר שבדק 70 מיליון המלצות של משפיענים פיננסיים והראה ש-55% מתוכם מניבים תשואת חסר משמעותית, ורק 5% מניבים תשואה עודפת. אלא שהבעיה היא שהאלגוריתם דווקא חושף יותר את אותם משפיענים שהם אנטי-מוצלחים, כי הם לרוב מפרסמים הרבה יותר המלצות קיצוניות, בניגוד למשפיענים המוצלחים, שהם ספקנים ולא מפרסמים המלצה כל יום אלא כותבים אותה בצורה יותר מסויגת. הצעירים לא תמיד יודעים להבחין מי טוב ומי לא, ולכן אני יכול להבין למה הרשות לניירות ערך חוששת מהתחום שאין בו פיקוח".
כסף שווה אושר?
עבור רוב הישראלים נראה שאושר שווה כסף. 72% מהנשאלים מסכימים במידה זו או אחרת עם המשפט "אם היה לי יותר כסף, הייתי מאושר/ת יותר". מרגלית: "ברגע שכסף הפך להיות התניה למקום שבו מעריכים אותי לפיו, אז כמובן שברגע שאין לי כסף המשמעות היא שהצלחתי פחות כי אין ברשותי סמלי סטטוס ולכן אולי לא אצליח להסתדר בחיים, לזכות בזוגיות שאני רוצה, לגור בסביבה שאני חולם עליה וכו'".
ויש דרך לשנות את זה?
"כששואלים בחברה המערבית מה זו הצלחה, כולם יגידו אותו דבר, יש מדד להצלחה בחיים וזה כנראה לא יהיה זה שהחליט לגור בחיק הטבע ולבשל על מדורה. אז הצלחה לא מנבאת אושר בחיים, אבל כל עוד נתייחס להצלחה בדרך הזו ונסביר אותה ככזו, כמעט אי-אפשר יהיה לשנות את הלך המחשבה שלנו לגבי כסף. אפילו כשאנחנו מסתכלים על המתעשרים החדשים, אז כן סמלי הסטטוס השתנו אבל עדיין בסוף כסף הוא אמצעי להצלחה מכל סוג".
בקיצור אבוד לנו.
"אלא אם נחליט לצאת מהמשחק וללכת לאיזה שבט, אז כן".
אבל עבור הישראלים כסף לא נעצר באושר, הוא גם שם נרדף לביטחון. נתוני הסקר מראים שהצלחה כלכלית מתורגמת קודם כל לשקט נפשי עם 40% מהנשאלים שמגדירים אותה כביטחון כלכלי ויציבות לאורך זמן, ועוד 21% שרואים בה בעיקר את היכולת לחיות ברמת חיים גבוהה ללא דאגות. רק 9% רואים בצבירת הון ונכסים רבים את המדד העיקרי להצלחה ו-5% בלבד מסתפקים ב"להצליח לסגור את החודש בלי מינוס". התמונה שמצטיירת היא שעבור רוב הישראלים, הצלחה כלכלית היא פחות עניין של עושר ראוותני ויותר שאיפה לביטחון, יציבות וחיים בלי חרדות כלכליות מתמשכות, מה שעל פי הסקר לא נראה שקיים כיום עבור רובנו.
"אני לא מתווכח עם החששות, אלא חושב שצריך להתמודד איתם ולהבין שיש דברים בסיסיים שצריך לעשות, וחלקם כבר נעשים. למשל, מדינת ישראל מחייבת על פי חוק להפריש פנסיה לכל עובד, ולכן מרבית העובדים בישראל יפרשו עם ביטחון כלכלי יחסי, וזה מוביל אותנו לדבר על תרבות החיסכון בישראל, שהיא מאוד גבוהה לנפש ביחס לארצות-הברית, אירופה ומדינות מתפתחות אחרות", אומר אגסי.
למה אתה מייחס את זה?
"מרבית האנשים העובדים חוסכים כל חודש כמעט 20% לפנסיה, פלוס קרן השתלמות שזו המצאה ישראלית כזו. כלומר אנחנו חוסכים כל חודש 25% מההשתכרות וזה עוד לפני צבירות וירושות וכספים פרטיים".
ועדיין אנחנו דואגים כי יוקר המחיה פה מאוד גבוה.
"זה כמו שאנשים הולכים לים ולא נכנסים למים כי הם דואגים שאולי כריש יטרוף אותם. אבל כמה נטרפו על ידי כריש? יש פה בעיה פסיכולוגית, ועם זאת, לדעתי, הדאגה מוצדקת, עדיף על להיות באופוריה".
השפעת החינוך בבית
69% מהישראלים מסכימים במידה זו או אחרת שחוויות הילדות שלהם הקשורות לכסף, בין אם בעקבות שפע או מחסור בבית ההורים, משפיעות על האופן שבו הם מתנהלים כיום כלכלית. בנוסף, עבור אחד מכל שלושה ישראלים הבית שבו גדל לא נתפס כמודל פיננסי שהוא שואף לאמץ בבגרות. כששואלים את הישראלים עד כמה הוריהם התנהלו נכון מבחינה כלכלית, רק 25% עונים ש"בהחלט כן", בעוד ש-33% סבורים שההורים שלהם לא כל כך או בכלל לא ניהלו את הכסף כראוי.
למרות הבנת הקשר שבין חוויות הילדות להתנהלות הכלכלית בהווה, שליש מההורים כלל לא מדברים עם ילדיהם על כסף. רבים מהילדים כלל לא יודעים שחוסכים עבורם בתוכנית "חיסכון לכל ילד". "זוהי עוד דוגמה למה חשוב להנגיש את התחום הכלכלי לילדים", אומר אגסי, "קודם כל משך החיסכון הוא דרמטי להקטנת הדאגה. אם תחסכי לאחד הילדים שלך עשרת אלפים שקל מהיום שהוא נולד ותקבעו את הכללים המשפחתיים שהילד יכול לגעת בכסף הזה כשהוא בן 70..."
אז סידרתי לו את הפנסיה. אבל אנחנו מעדיפים לחיות את הרגע.
"אנחנו לא בהכרח חיים את הרגע. יש תרבויות מערביות שהרבה יותר קיצוניות בכך".
ועדיין, ישראלים רבים מאוד חיים במינוס.
"נכון, רובנו חיים באשראי. גם תקציב המדינה מתנהל בגירעון כי צומחים על בסיס הפוטנציאל העתידי. מה זה המינוס? עשינו בר-מצווה, קנינו סלון, ויש גם אנשים שחסר להם לשוטף. אני לא מנותק. אבל בסך הכל רמת החיים הרבה יותר גבוהה והעושר שנצבר בישראל הולך וגדל. אנחנו מדינה מאוד צעירה, מרבית המשפחות ייתנו לילדים הרבה יותר ממה שקיבלו מההורים".
רובנו ניסע לתאילנד לפני שנפתח עוד קופת דן חסכן.
"הצרכים הפיננסיים שלנו הם לא בהכרח ליניארים. זה אומר שיש לנו פיקים של צריכה, ואם מישהו נוסע אבל הוא מתוכנן אל מול המקורות ויודע את יכולת ההחזר שלו ומחלק את העלות ל-24 תשלומים, אז זה המינוס שלנו והוא משרת את החופשה או את חגיגת בר-המצווה, או את הרכב החדש. בסופו של דבר, ביטחון פיננסי זה דבר מאוד אישי. הכל תלוי בי ובאיך שאנהל את הדברים".
הדור שמשקיע
הדוח מגלה עוד כי רוב הציבור הישראלי לא רואה את עצמו כבעל שליטה אמיתית בנושאים פיננסיים. רק כ-21% מהנשאלים מגדירים את הידע הפיננסי שלהם כנרחב או נרחב מאוד, 34% מציבים את עצמם ברמת ידע בינונית, ונתון משמעותי של 45% מרגישים שהידע שלהם מועט או כמעט לא קיים.
למרות זאת, הרצון של הישראלים ללמוד בהחלט קיים, בעיקר למען עתידם. הישראלים רוצים להבין טוב בהשקעות בשוק ההון (40%), בתכנון פנסיוני ופרישה (30%), בנדל"ן והשקעות בנדל"ן (26%). לצד זאת, רבים מבקשים להבין טוב יותר ניהול תקציב וחיסכון משפחתי והתנהלות פיננסית נכונה ביום-יום.
הסקר מגלה שהישראלים קפצו לעולם ההשקעות עוד לפני שהם מרגישים שיש להם באמת את כל הכלים לשחות בו. לשני שלישים מהציבור (66%) אין תחושת ביטחון שיש להם את הידע והיכולות הדרושים כדי להצליח בהשקעות, ורק מיעוט קטן של 7% מדווח על ביטחון גבוה באמת. ובכל זאת, כמעט מחצית מהישראלים כבר משקיעים היום בשוק ההון, חלקם באופן עצמאי, אחרים דרך יועץ בבנק, סוכן ביטוח או בית השקעות.
הדוח חושף שהכניסה לעולם ההשקעות מתרחשת כמעט בלי "תשתית מהבית" והמשקיע הישראלי הוא ברובו דור ראשון להשקעות, בלי מודל הורי ללמוד ממנו.
כשמסתכלים על איפה הישראלים באמת שמו את הכסף בחמש השנים האחרונות, נראה שרובם מרחיקים את הכסף מהזירות שנתפסות בעיניהם כמסוכנות, גם אם הן זוכות להרבה הייפ. 44% מהמשקיעים השקיעו במדדים בינלאומיים כמו S&P500, במניות ישראליות השקיעו 28% ו-27% עדיין מחזיקים כסף בפיקדון בנקאי, הרבה יותר מאשר באופציות, קריפטו או נכסים אקזוטיים אחרים. נתונים אלו גם מתיישבים עם תפיסת הסיכון של המשקיע הישראלי כאשר קריפטו נתפס כמסוכן ביותר (34%) ואחריו מניות זרות ואופציות (18% כל אחת), בעוד שמדדים כמו אג"ח, קרנות ופיקדונות בנקאיים כמעט שלא נתפסים כמסוכנים.
אבל למרות המציאות הישראלית המאתגרת, רוב הישראלים עדיין מסתכלים קדימה באופטימיות. כששואלים אותם על העתיד הכלכלי האישי, כ-65% מגדירים את עצמם אופטימיים ורק 28% פסימיים. האופטימיות הזו באה לידי ביטוי במיוחד אצל הצעירים. בקרב בני 35-18, 68% אופטימיים לגבי עתידם האישי, לעומת 61% בקרב המבוגרים יותר. אותו דור צעיר גם מאמין יותר ביכולת להגיע לבית משל עצמו: 64% חושבים שיוכלו לקנות דירה, לעומת 40% בלבד בקבוצות הגיל המבוגרות.
אך האופטימיות היחסית פוגשת את יוקר המחיה. אחד מכל שלושה צעירים אומר שהדבר שמטריד אותו יותר מכל הוא יוקר המחיה. גם בהסתכלות של עשור קדימה.
עוד עולה מהסקר כי כמעט מחצית מהציבור חושש שלא יהיה לו מספיק כסף עבור הדברים הבסיסיים והחיים השוטפים: 47% מעריכים שבעתיד לא יצליחו לממן את ההוצאות השוטפות ברמה הרצויה. כשנשאלו על מצבי חירום, נראה שהדאגה רק מתגברת כאשר למעלה ממחצית מהציבור בישראל (53%) מאמינים שלא יהיה להם מספיק כסף במקרה חירום. גם החלום על בית נראה לרבים מהישראלים כדבר שאינו בר השגה. 46% מהנשאלים חושבים שלא יוכלו לקנות דירה בישראל, וסבורים שגם ילדיהם לא יצליחו להגיע לדירה בבעלותם.
נשים פסימיות יותר
נתוני הדוח מצביעים על פער מגדרי ברור בתחושת היכולת והביטחון הכלכלי בכל הנוגע לכסף, כש-60% מהנשים אינן משקיעות בשוק ההון לעומת 46% מהגברים, ו-78% מהנשים אומרות שאין להן את הידע והכישורים הדרושים כדי להצליח בהשקעות, לעומת 58% מהגברים. חוסר הביטחון הזה בא לידי ביטוי גם בתחושות לגבי העתיד, כשאחת מכל שלוש נשים פסימית לגבי עתידה הכלכלי, בעוד שאצל גברים מדובר באחד מכל ארבעה.
ומי הכי מאמין בעתיד הכלכלי שלו? הסקר מוצא כי כשזה מגיע לאופטימיות, דתיים וחרדים בולטים במיוחד מעל שאר הציבור. 78% מהם אופטימיים לגבי עתידם הכלכלי האישי, לעומת 58% מהחילונים, ו-72% אופטימיים לגבי עתיד המדינה, כמעט פי שניים מהחילונים (42%). גם ברמה הרגשית הם מושפעים פחות מהלחץ הכלכלי: 46% מהחרדים טוענים שהמצב הכלכלי אינו פוגע במצב רוחם, לעומת רק 20% מהחילונים, ו-20% מהדתיים-חרדים כלל לא צימצמו הוצאות בחודשים האחרונים, לעומת 13% מהחילונים.
הפער באופטימיות נשמר גם כשמסתכלים קדימה על חלומות ישראליים כמו רכישת דירה. 68% מהדתיים-חרדים מאמינים שיוכלו להרשות לעצמם לקנות דירה בעתיד ו-65% בטוחים שיוכלו לעזור עם זה גם לילדיהם; זאת לעומת החילונים שרק 49% מאמינים בכך. 64% מהדתיים-חרדים מדווחים על תחושות חיוביות כלפי מצבם הכלכלי הנוכחי ו-68% חשים חיוביות לגבי העתיד בכלל, לעומת 51% ו-49% בהתאמה בקרב החילונים.
הפערים במגזר הערבי
נתוני הסקר חושפים פער דרמטי במגזר הערבי בין הביטחון העצמי בידע לבין החוסן הכלכלי בפועל. בעוד שכ-59% מהמשיבים במגזר הערבי מצהירים כי יש להם ידע וכלים לקבלת החלטות כלכליות, נתון כמעט זהה למגזר הכללי, בפועל רשת הביטחון שלהם שברירית הרבה יותר, כאשר פחות ממחצית מהמגזר (45%) ערוך להוצאה בלתי צפויה קטנה (כמו החלפת מכונת כביסה), לעומת 70% במגזר הכללי. הפסימיות בולטת במיוחד סביב החלום הישראלי לדירה: רק כ-29% מאלו שאין ברשותם דירה מאמינים שיוכלו לרכוש אחת בעתיד, שיעור נמוך כמעט פי שניים מהאופטימיות שנרשמה במגזר הכללי (54%).
ומי מחזיק את המפתחות לשליטה בהוצאות המשפחתיות? בניגוד לתפיסות מסורתיות, 42% מהנשים במגזר הערבי הנמצאות בזוגיות מעידות כי הן מקבלות את ההחלטות הכלכליות לבדן, לעומת 11% בלבד מהגברים המעידים על כך. בנוסף, שיעור ההחזקה בקרן פנסיה בקרב נשים במגזר הערבי (67%) גבוה מזה של הגברים (56%).
יוקר המחיה הוא גורם הלחץ המוביל גם במגזר הערבי (36%), וכ-66% מהמשיבים מעריכים שלדור הבא יהיה קשה יותר, נתון המשקף פסימיות גבוהה אף יותר מזו של הציבור הכללי. עוד עולה מהמחקר, כי ערבים-נוצרים הם האופטימיים ביותר לגבי עתידם האישי. הדרוזים הם שיאני הביטחון הפנסיוני כש-81% מהם מחזיקים בקרן פנסיה ו-50% בקרן השתלמות, נתונים גבוהים משמעותית מהממוצע במגזר. למרות הנוכחות הגבוהה ברשתות החברתיות, כ-43% מהמשיבים הביעו חוסר אמון מוחלט בבלוגרים ומשפיעני רשת המעניקים עצות פיננסיות. את האמון הגבוה ביותר, כמעט מחצית מהמגזר (48.5%), מעניקים דווקא למעגל הקרוב: עצות מבני משפחה וחברים.
גיל הפנסיה מתארך
שבעה מכל עשרה ישראלים אומרים שכדי שיוכלו להסתדר כלכלית, הם חוששים שייאלצו לעבוד גם לאחר שיגיעו לגיל הפרישה הרשמי. בהתאם, רבים מתכננים פרק ב' תעסוקתי לאחר גיל הפרישה: 38% מצפים להמשיך לעבוד בעבודה חלקית, בנוסף על הפנסיה; לצידם, 46% מתכננים להישען בין היתר על קצבת הזקנה מביטוח לאומי, 42% על חסכונות פרטיים והשקעות ו-37% רואים בקרן ההשתלמות את מקור ההכנסה המשמעותי. רק מיעוט קטן של 4% מסתמך על תמיכה מהילדים או המשפחה, ו-5% בלבד סומכים על הפנסיה כעל מקור ההכנסה היחיד שלהם.
אחד הסעיפים המעניינים בסקר זה שהישראלים בכלל לא חושבים שיצאו לפנסיה.
אגסי: "אכן עניין הפרישה יהיה שונה בעתיד. הקריירות יתארכו, אנשים יעבדו וימשיכו להשתכר לאורך זמן. רבים בסקר אמרו שלא יצאו לפרישה כי יצטרכו את הכסף. אנחנו בהחלט רואים התארכות של החסכונות. אנשים בגיל 67 לא מיד מתחילים לנצל את הפנסיה שלהם אלא ממשיכים לעבוד, וזה קשור לתכנון עתידי שהוא לוקה בחסר". ד"ר אחיעז: "זה שיוצאים בישראל לפנסיה בגיל מאוחר, זה דבר חיובי, כי אם יוצאים לפנסיה מוקדם, אין מספיק קצבה בחסכונות ארוכי הטווח ואז זה חוזר למדינה כעול. הבעיה הגדולה היא שאנשים חוסכים, אבל 40% מאיתנו לא יודעים הרבה על הפנסיה שלהם או באיזה מסלול הכסף נמצא, וזה בעייתי".
הישראלים והכסף שלהם: סקר הפיננסים הגדול
60% - פתחו חסכונות בשנה האחרונה כדי לכסות מינוס
70% - מאמינים שייאלצו לעבוד אחרי גיל הפנסיה
63% - צימצמו בילויים
47% -מודאגים באשר לעתידם הכלכלי
28% - פחות משליש מאמינים שיוכלו לרכוש דירה בעתיד
45% - לא מצליחים לחסוך לילדים
72% - אם היה לי יותר כסף הייתי מאושר יותר
66% - לא בטוחים בידע שלהם להצליח בהשקעות
60% - שיעור הנשים שלא משקיעות כלל בשוק ההון
78% - שיעור הדתיים והחרדים שאופטימיים לגבי עתידם הכלכלי
87% - יודעים באיזו חברה מנוהלת הפנסיה שלהם
