סמוך למחסום קלנדיה, חמש דקות נסיעה משכונת נווה יעקב שבצפון ירושלים, נמצאת סמטה קצרה. מהצד הישראלי: בניינים רבי קומות. ממול: גדר המערכת, שהמקטע שלה באזור הזה זכה במערכת הביטחון לכינוי ״הדאחייה״ - רפרנס למעוז חיזבאללה בבירת לבנון, בשל הצפיפות הרבה בשתי המקומות. לא רחוק ניצבת עמדת שמירה צבאית המשקיפה על הגדר, אלא שאינה מאויישת ושב"חים (שוהים בלתי חוקיים) גורמים לה נזקים, ובאמצעות סולמות וחבלים מצליחים לחדור דרכה לשטח העיר: הם מגיעים מצוידים בציוד חיתוך, חותכים את שלבי הברזל ונכנסים באמצעותם לישראל עם חבל שממנו הם משתלשלים.
״בעבר, לפני המלחמה, היו כ-3,000 חדירות בשבוע לירושלים. היום המספר הזה עומד על 6,000״, מסביר גורם ביטחוני. לדבריו, חלק ניכר מהפיגועים שבוצעו בישראל בוצעו בידי שב״חים. ״אנחנו מזהים דפוס מעניין - מארגני השב״חים עצמם חוששים. הם סבורים שהחדרת שב״ח לצורכי עבודה לא מסכנת אותם, אבל אם אותו שב״ח יהיה מעורב בפיגוע זה כבר אירוע אחר. לכן אנחנו מזהים שלפני שהם עוזרים לשב״חים לחדור, הם מבצעים עליהם חיפוש״.
תעשיית ההברחות
מאז שישראל הגבילה את כניסת הפלסטינים לשטחה, תעשיית הברחת השב״חים משגשגת. ״מתווכים״ פועלים ללא הרף להכניס פלסטינים לישראל, ובצד הפלסטיני אף רוססו על קירות ״מחירוני כניסה״ לשטח הארץ. אותו "מתווך", שמסייע לשב״ח לחדור לישראל ולהסיע אותו, גובה סכום שנע בין 300 ל-600 שקלים.
כך עובדת השיטה: בצד הישראלי מפטרלים תצפיתנים מטעם מתווכי השב״חים, וברגע שהם מזהים שהשטח נקי מכוחות - ניתן האות. החבל נזרק דרך פרצה בגדר, ובין הברזלים משתחלים השב״חים. באזור ״הדאחייה״, הם רצים לחנייה סמוכה, שם ממתינים להם כלי רכב שאוספים אותם. לעיתים, כך לפי גורם במערכת הביטחון, השב״חים אף מסתתרים במסגד סמוך. ״הם חושבים שבגלל שהמסגד צמוד לפרצה הוא מהווה מקום מוגן. גם לשם אנחנו נכנסים״, אמר.
מבחינת מג"ב, מדובר באחד האירועים המרכזיים שבהם עסוקות הפלוגות בעוטף ירושלים. גורם בארגון סיפר כי עיקר תשומת הלב ממוקדת במניעת חדירות דרך הגדר. ״רוב הכוחות נמצאים בסריקות. מבחינתי, 'הדאחייה' היא הנקודה הבוערת ביותר. לוחמים נמצאים בשטח שעות ארוכות״.
עם פרוץ המלחמה נכנסה לתוקף הוראת שעה שמאפשרת ירי באותם שב״חים שחודרים לשטח ישראל. במהלך החודשים האחרונים ביצעו לוחמי מג״ב עשרות מארבי ירי לעבר פלג הגוף התחתון של הפלסטינים שטיפסו על הגדר, וכעת יש במשטרה מי שמזהיר מכך שאם הוראת השעה תפוג, ״יהיה שטף של שב״חים ועשרות פיגועים במרכז הארץ. האפקט של הירי משמעותי, הוא מרתיע רבים מלנסות בכלל להתקרב לגדר״.
ליקויים חמורים בביטחון
מדוח מבקר המדינה שבחן את אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים עולה תמונה מדאיגה, שלפיה פלסטינים יכולים להיכנס לשטח ישראל ללא כל בקרה או בידוק ובכך להוות סיכון. המבקר כתב כי היעדר מכשול במקומות מסוימים ("פתחות"), הסטת כוחות לטיפול באירועים במעברים ופגיעה במשימות הבט"ש (ביטחון שוטף) במכשול מהווים סכנה לאירועי טרור, מכיוון שמפגעים יכולים להסתנן דרך הפתחות.
עוד כתב המבקר כי אף שהמכשול בעוטף ירושלים הוקם כדי למנוע ולסכל הסתננות של שוהים בלתי חוקיים (שב"חים), בפועל הוא לא מצליח כבר זמן רב לספק את המענה ההגנתי הנדרש. למשל, ברבעון הראשון של כל אחת מהשנים 2024-2022 חדרו לישראל מהגזרה כ-2,000, 2,400 ו-1,200 שב"חים בשנה בהתאמה.
אורך קטעי התוואי של קו התפר בעוטף ירושלים הוא כמה עשרות קילומטרים, ומבדיקת המבקר עולה כי רק ב-61% קיים מכשול.
ליקוי נוסף שעליו מצביע המבקר נוגע למיקום התצפיתניות באזור. בשל אירועי הרצח והחטיפה של החיילות ב-7 באוקטובר בעוטף עזה, נערך בשאר הגזרות שינוי בתפיסת מיקום חמ"לי התצפית של צה"ל ושל מפקדות מג"ב, אבל בעוטף ירושלים הבסיסים נותרו במקומם סמוך לקו התפר, מה שעלול להעמיד את התצפיתניות בגזרה בסיכון.
סכנת ה-7 באוקטובר
אחרי ה-7 באוקטובר 2023, עלה כאמור חשש לחדירת מחבלים גם מיהודה ושומרון, אבל בביקורת שערך מבקר המדינה נמצא כי המכשול בעוטף ירושלים לא מספק את המענה הנדרש בנוגע למניעת כניסת שב"חים או מפגעים. בדוח שהתפרסם כתב אנגלמן כי ליקוי זה מעצים את החשיבות שבדיון, בחינה ובקרה של הדרג המדיני-ביטחוני מדי פרק זמן, בפרט נוכח המציאות הביטחונית המשתנה והתגברות האיומים מאז המלחמה.
"הליקויים בדוח מטרידים וחייבים להדיר שינה מעיני ההנהגות - המדינית והביטחונית", הוסיף אנגלמן והדגיש כי האחריות לתיקון הליקויים המדאיגים מונחת לפתחם של ראש הממשלה, שר הביטחון, השר לביטחון לאומי, הרמטכ"ל, המפכ"ל, אלוף פיקוד המרכז, מפקד מחוז ירושלים במשטרה ומפקד מג"ב - כל גורם ברמתו. עליהם לתקן באופן מיידי את הליקויים – ובכך לא להעמיד את אזרחי ישראל בסכנה למתקפת טרור תואמת 7 באוקטובר בעוטף ירושלים".
הדוח מדגיש כי אי-עמידה מתמשכת במשימות הבט"ש, שנועדו בין היתר לבדוק את תקינות המכשול ולשלול חדירת מפגעים, בייחוד בגזרות שבהן קיימות פתחות ובסמיכות לשכונות או ליישובים יהודיים, יש בה כדי לסכן בראש ובראשונה את תושבי ירושלים והיישובים שבסמוך למכשול ולאפשר כניסת שב"חים או מפגעים לשטח ישראל.
אנגלמן מוסיף כי יש צורך בשדרוג נוסף של המכשול באמצעות הקמת חומת בטון גבוהה, אבל אי ההסכמה בין משרד הביטחון לבין המשרד לביטחון לאומי בנוגע לגורם הנושא באחריות התקציבית לשדרוג המכשול מנציחה את הבעיה, ובכך מסכנת את תושבי ישראל, בייחוד נוכח אירועי 7 באוקטובר.
מהמשטרה נמסר בתגובה לדוח המבקר: "משטרת ישראל פועלת בשיתוף פעולה מלא עם כלל הגורמים הרלוונטיים בגזרת עוטף ירושלים, באמצעות קצינים, מפקדים ולוחמי מג"ב מעולים, שהוכשרו לביצוע המשימות המונחות לפתחה, בהתאם לתחומי אחריותה. אשר לתחומי האחריות, קיימת הבחנה ברורה בין אחריות צה"ל לאחריות משטרת ישראל - כאשר צה"ל אחראי על הגנת גבולות המדינה מפני חדירת כוחות אויב".
