מכירים את כל הציטוטים האלו שחוזרים כבר 30 ומשהו שנים, מאז שיענקל'ה שחר הפך לבעלים אי שם ב-1992, שטוענים בתוקף שמכבי חיפה זה מועדון ש"מנוהל ברמה הגבוהה ביותר" ו"יש לו סטנדרטים של מועדון אירופי". גם אם משהו מזה היה נכון פעם, ויכול להיות שבסוף שנות ה-90 ותחילת האלפיים זה אפילו התיישב עם המציאות, כבר הרבה מאוד זמן הטענות הללו לא מדויקות במקרה הטוב וקשקוש מוחלט במקרה הפחות טוב.
אני אפילו לא אכנס כרגע להזייה של לפטר מאמן בחודש מאי ולהחתים אותו שוב חמישה חודשים אחר כך, עם סגל שלא הוא בנה, רק כדי להמשיך בבינוניות ולדשדש עוד יותר. מה תגידו על ההחלטה להשעות עד הודעה חדשה את סוף פודגוראנו אחרי ש"לא הודה לקהל" בסיום ההפסד לבית"ר ירושלים? על פניו עונש לגיטימי, כשבחיפה טענו שהקשר, שלא היה בסגל, "לא עמד בסטנדרטים המצופים משחקן הקבוצה" – אבל אם מנקים קצת את הרעש, מבינים למה הוא נענש.
פודגוראנו, שעד הניצחון על הפועל ת"א שותף בכל משחק, לא נמצא בתוכניות של ברק בכר ומאז הוא רואה את הדשא רק מהיציע. וכמה נוח לחפש שחקן שגם כך מנסים להיפטר ממנו, ואם אפשר ליצור קצת אנטי אצל הקהל, הרי זה מבורך.
זו כמובן ממש לא הפעם הראשונה שבה מכבי חיפה מצטיינת ביחס כושל לשחקנים שהיא לא רוצה. זה קצת א-בלאסט-פרום-דה-פאסט, אבל בטח חלקכם שכחתם את הנוהל הבלתי נסבל להעביר שחקנים שלא נמצאים בתוכניות ל"קבוצת המנודים" ולשלוח אותם להתאמן בנפרד משאר הסגל. בין השמות הזכורים נמצאים אביחי ידין, שמעון אבוחצירה, חן עזריאל וגם לא מעט זרים. ורק לאחרונה, גיא מלמד בילה ביציע את כל פתיחת העונה – במהלך שנראה היום תמוה והזוי במיוחד.
מועדון שאוהב להכריז על עצמו כמנוהל ברמה הכי גבוהה, ראוי שיפסיק לדבר כל כך הרבה ויתחיל לעמוד בסטנדרטים שהוא מציב לעצמו. מועדון שמדבר כבר 30 שנה על סטנדרטים אירופיים צריך להתנהג יותר כמו פריז באביב ופחות כמו מינסק בשיא החורף.
