מותו של אבי מלר פוער בור עמוק בליבם של הרבה מאוד צופי וצופות כדורגל, בעיקר אלה שגדלו על ברכי תור הזהב של ערוץ הספורט. מלר, כחלק מחבורה חד–פעמית שהתקבצה בערוץ והמציאה מחדש את הגישה הטלוויזיונית כלפי התחום, שימש כשגריר לענייני מקומו ההיסטורי, החברתי והתרבותי של הכדורגל ברחבי הגלובוס. הרחק מהשכונה הישראלית אך לא במנותק ממנה, ובוודאי שלא מעליה.
כמו אנטנה נאמנה על גג הבניין, מלר קלט מבחוץ ושידר פנימה כדורגל שנראה אז, בראשית העידן הרב–ערוצי וטרום האינטרנט, כאילו הוא מגיע מיקום אחר, נוצץ ומסעיר. מלכתחילה זאת הסיבה שנדרשו מתווכים כמותו, אנציקלופדיות מהלכות עם התלהבות של ילד. ולמרות שלא היה מזוהה כשדר קלאסי (בסגנון יורם ארבל, רמי ויץ, מאיר איינשטיין ז"ל וכו'), קולו הנמרץ הוא מהמוכרים על המסך: יש מאיתנו שלא מתקשים לדמיין את חתימת הסאונד שלו עת מובקע שער של ליברפול, קובנטרי או ווסט ברומיץ' אלביון (לא היה הבדל מבחינתו).
למעשה, דמותו החיננית של מלר, כולל משחקי המילים הבלתי נלאים, הייתה מרכיב חיוני במילה שהגדירה את מהפכת ערוץ הספורט לפני כ-30 שנה: "תבלו", היה אומר מודי בר–און ז"ל בפתיחת אולפן ליגת האלופות, פורמט פורץ דרך בממשק שבין ספורט אהוב, בידור עממי ותרבות גבוהה. מלר, עם התשוקה שאפיינה אותו גם בתקצירים זניחים, תפס מקום מרכזי בטקס ייחודי, שבו הציבור הוזמן לא רק לצפות במיטב המשחקים שיש לאירופה להציע, אלא להרגיש כאילו קפץ לביקור באחת ממדינות היבשת.
לכן, למרבה הצער, פטירתו של מלר מצטרפת להסתלקותו של בר–און, ונועצת עוד מסמר בארון של תקופה שהייתה ואיננה. עוד לפני שמלר נאלץ להיעדר מהערוץ בנסיבות טרגיות, הנוף סביבו הלך והשתנה כמעט ללא הכר, עד שהוא עצמו הפך לפרט חריג בתמונה. לא במקרה אין לו יורש, טבעי או מלאכותי, כלומר מישהו שמפגין את השילוב של בקיאות מקצועית, מיומנות שידור ותרבות דיון. ספוילר: זה לא בגלל שחסרים דוברי עברית שמסוגלים לתווך כדורגל באופן אלגנטי ואינטליגנטי אך גם נגיש ומשעשע.
האמת היא שגם הכדורגל עבר פאזה: לא רק המונדיאל שנמצא בשיאו של הליך השחתה, אלא גם תאוות הבצע של ליגת האלופות והפרמייר-ליג. השנה באנגליה, יום השבתון שאחרי חג המולד ("בוקסינג דיי") יכלול רק משחק אחד בליגה הבכירה, בניגוד למסורת האהובה, שמלר היה שותף לה. אולי הוא היה אומר ש"בוקסינג דיי" חטף בוקס, אבל את האגרוף האמיתי ספגו אוהבי ואוהבות הכדורגל אתמול אחר הצהריים.
