שנת חמישים סוף דצמבר, כמאמר השיר "חלון לים התיכון", נולד יהודה פוליקר אחרי סיכוי אחד למיליון. אביו ג׳קו ואמו שרה בנו את ביתם אז מחדש אחרי טראומת השואה. היום הוא חוגג 75, עדיין כובש פסגות, שובר שיאים, למרות שכבר לא ממש מרים משקולות וכבר לא מחכה רק לימי שישי כמו בימי בנזין. על ימי הולדת יודקו לא אוהב להרחיב בדרך כלל, אבל הפעם חרג מעט ממנהגו.
״זה גיל שמביא איתו הרבה זיכרונות״, הוא אומר ל"ידיעות אחרונות". ״אני מרגיש בעיקר צורך להודות על הדרך, על זה שאני עדיין עומד על הבמה בהתרגשות. זה לא מובן מאליו, וזה אף פעם לא היה מובן מאליו מבחינתי. והעיקר הבריאות״.
בחודש שעבר סגר מעגל היסטורי בסלוניקי, כשהופיע לראשונה בעיר שממנה נלקחה משפחתו לתאי הגזים באושוויץ. המסע גבה ממנו מחיר בריאותי לא קל.
אולי הפעם גם הנפש שלך מדברת?
״חזרתי מסלוניקי וחטפתי דלקת ריאות ושפעת לא פשוטה. סלוניקי זה מקום שטעון אצלי רגשית, משפחתית, היסטורית. הגוף לפעמים מגיב למה שהנפש סוחבת. כשאתה נוגע בשורשים, בזיכרונות, בכאב ישן – זה כנראה יוצא גם דרך הגוף. לאט לאט אני מתאושש מזה״.
שאלה קשה במיוחד. אני מניח שבגיל 18 לא חלמת שבגיל 75 תהיה מאחוריך קריירה כזו ושירי נצח.
״מה שהנחה אותי לאורך כל הקריירה שלי זו האמת שלי. אני גאה בכל שיר שנגע במישהו, כל השירים נולדו ממקומות עמוקים במיוחד ואני שמח שהם ממשיכים לרגש ולגעת בקהל".
פוליקר יעלה להופעה בהיכל התרבות בתל אביב ב-7 בינואר, במסגרת חגיגות 40 שנה לאלבום המופת ״עיניים שלי״. ב-9 באפריל, בסמוך ליום השואה, ייערך מופע מיוחד של ״אפר ואבק״. כפי שפורסם ב"ידיעות אחרונות", החליט הזמר, בעקבות 7 באוקטובר, להעלות את המופע מחדש מדי שנה בסמוך ליום השואה.
