מה שהחל כחילוקי דעות טכנולוגיים-משפטיים סביב ניהול תוכן ברשתות החברתיות, הפך השבוע למשבר דיפלומטי חריף בין ארה"ב לאירופה, המזכיר את ימיה האפלים של המלחמה הקרה.
נשיא צרפת עמנואל מקרון ומנהיגי האיחוד האירופי יצאו אתמול במתקפה חריפה נגד וושינגטון, לאחר הודעת איסור הכניסה לארה"ב שהוטל על חמש דמויות מפתח בזירה הטכנולוגית האירופית.
במרכז הסערה עומד תיירי ברטון, הנציב האירופאי לשעבר שנחשב ל"אדריכל" של חוק השירותים הדיגיטליים (DSA) - הרגולציה המחמירה בעולם כיום על ענקיות הטכנולוגיה. לצידו, הוכנסו לרשימה השחורה ארבעה פעילים בולטים מארגונים למאבק בדיסאינפורמציה מגרמניה ומבריטניה. הארבעה, מזוהים עם המאבק בשיח שנאה ודיסאינפורמציה.
מזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו, האשים את האירופאים בניהול "מאמץ מאורגן לכפות על פלטפורמות אמריקאיות להעניש דעות אמריקאיות שהם מתנגדים להן". רוביו הבהיר כי ממשל טראמפ לא יסבול עוד "אקטים שערורייתיים של צנזורה אקסטרה-טריטוריאלית".
עבור אירופה, המהלך נתפס כחציית קו אדום. הנשיא מקרון כינה את הסנקציות "הפחדה וכפייה" שנועדו לערער את הריבונות הדיגיטלית של אירופה. "אירופה היא לא קולוניה של ארה"ב", הצהיר רפאל גלוקסמן, חבר פרלמנט אירופאי סוציאליסטי, בפנייה ישירה לרוביו.
העימות חושף תהום פעורה בין תפיסת האינטרנט האירופית, המטילה המטיל אחריות משפטית על פלטפורמות להסיר תוכן בלתי חוקי (כמו הסתה לטרור או פגיעה בקטינים), לזו האמריקאית, המעניקה להן חסינות כמעט מוחלטת. בעיניים אמריקאיות שמרניות, ה-DSA של אירופה הוא כלי לכפיית נורמות אירופיות "פרוגרסיביות" על חברות אמריקאיות.
