ביום רביעי אושרה בקריאה טרומית הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) להקמת ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר. לא מדובר חלילה בגוף ממלכתי או עצמאי, ומוצע שפוליטיקאים ‑ רובם מעורבים עד צוואר במחדל ‑ יקבעו את הרכב הוועדה. כדי לתת מראית עין של איזון או היגיון, נכתב שהקואליציה והאופוזיציה ימנו באופן שווה את החברים בה, שלושה מכל צד. מאחר שהאופוזיציה הודיעה שהיא מחרימה את ההצעה, מצא ח"כ קלנר טריק מקורי: מי שיבחר את נציגיה במקומה יהיה יו"ר הכנסת. כלומר, מקורבו של נתניהו אמיר אוחנה.
עבור כמה משרי הליכוד, בהם זאב אלקין, עמיחי שיקלי ושלמה קרעי, זה היה יותר מדי, והם התריעו שמדובר בהצעה לא חוקתית שתיפסל בבג"ץ. ועדת חקירה למחדל לא תקום כך, הם הזהירו והוסיפו ברמיזה: אלא אם כן מישהו מעוניין לבזבז את הזמן. "עדיף כבר להקים ועדת בדיקה ממשלתית במקום החוק הזה", אמר השבוע קרעי.
הביקורת נפלה כנראה על אוזניים כרויות. בעקבותיה שוקלים נתניהו ויריב לוין להוציא את "סעיף יו"ר הכנסת" מהצעת החוק לפני הקריאות הבאות במליאה. שר המשפטים עצמו הודה ש"יהיו בחוק עוד שינויים".
מי שהוביל בתחילת השבוע את ההתנגדות להצעה היה השר אלקין, שהזהיר את חבריו לממשלה: "הסעיף הזה מזהם את החוק כולו". הוא ציין שאין לו התנגדות עקרונית לוועדה שהינדס קלנר, אבל מינוי של "נציגי אופוזיציה" על ידי אוחנה לא יעבור משפטית וציבורית: "זה לא סביר. הסעיף הזה פוגע ברעיון של החוק. אם אתם חושבים שהצעד הנכון הוא שהקואליציה תבחר את ההרכב, תקימו ועדת בדיקת ממשלתית. אבל אם רוצים ועדה פריטטית ‑ תורידו את הסעיף הזה".
בפני חבריו הגדיר אלקין את חוק קלנר כ"טעות אסטרטגית", משום שפסילה אפשרית שלו בבג"ץ תביא לכך שהקואליציה תפספס את ההזדמנות לקבוע את המנדט של ועדת החקירה. "זאת בכייה לדורות", הוא אמר לשרים. "אחר כך תקום ממשלה אחרת ותקים ועדה בעצמה, כזאת שלא תדון בקשר של 7 באוקטובר לאוסלו וההתנתקות".
הפתרון, לדבריו, הוא שהממשלה תקבע את מנדט הוועדה, ונשיא העליון יצחק עמית יעביר את הסמכויות שלו במינוי היו"ר וההרכב שלה למשנה שלו, נעם סולברג. כך, טען, ממילא יתייתר הליך החקיקה השנוי במחלוקת. אבל ההצעה שלו נדחתה על הסף. "אין הבדל בין סולברג לבין עמית", השיבו לו חלק מהשרים.
קרעי העלה רעיון משלו: לשריין נציגי אופוזיציה שיוכלו להציג מועמדים משלהם. זאת הצעה מתוחכמת משום שהאופוזיציה רחוקה מלהיות הומוגנית. יותר מזה: היא כוללת באופן רשמי את נציגי המפלגות החרדיות ואת יו"ר נעם, ח"כ אבי מעוז. בכך מבקש קרעי לסנדל את החרם של האופוזיציה, ונתניהו ומזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס לא שוללים את הרעיון.
אבל בכירים במערכת הפוליטית סבורים שמטרת-העל של נתניהו היא אך ורק התחמקות מוועדה חקירה ממלכתית כלשונה בחוק. החקיקה של קלנר היא רק אמצעי עיכוב בזמן שהוא ממשיך בקמפיין המדביק את האחריות לאחרים. בשטח זה בהחלט ניכר. "צריך לחקור את מערכת המשפט ואת אהרן ברק", דיקלמה השבוע השרה עידית סילמן מדף המסרים היומי. גם ח"כ אושר שקלים, ראו זה פלא, הפנה אצבע מאשימה לנשיא העליון שפרש לפני שני עשורים: "האחריות של אהרן ברק לטבח 7 באוקטובר גדולה יותר מאחריותו של ראש הממשלה".
האם המהלך מתכתב עם עמדות הציבור בנושא? לא ממש. במחקר שנערך לאחרונה במכון אקורד באוניברסיטה העברית נמצא כי 84 אחוז מהנשאלים תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. ויש עוד נתון שמדאיג את נתניהו: כ-60 אחוז מקרב הנשאלים שהצביעו לגוש שלו תומכים בוועדת חקירה ממלכתית.
*
לפני כשלוש שנים חשף מבקר המדינה שמפלגת הליכוד שילמה לעו"ד עמית חדד, פרקליטו האישי של נתניהו, כ-1.4 מיליון שקל עבור ייצוג משפטי ליועציו האישיים של ראש הממשלה שהסתבכו בפרשיות שונות. מבקר הליכוד עו"ד שי גלילי טען אז שמדובר בהתקשרות פסולה ורמז שנתניהו משלם את שכרו של עו"ד חדד באופן עקיף על חשבון קופת הליכוד.
אבל עולם כמנהגו נוהג, ולפני כמה חודשים אישרה ועדה בליכוד תשלום של עד 259 אלף שקל לעו"ד חדד עבור הייצוג של יונתן אוריך המסובך בקטארגייט. וזה למרות שהפרשה כלל לא קשורה למפלגה. הסכום אושר על בסיס שווי שעת שכר של עו"ד חדד ובהתאם לדיווח שיגיש.
גורם במינהלת הליכוד טוען שההחלטה עברה ייעוץ משפטי, אבל אחרים במפלגה מרימים גבה ותוהים: "למה חברי הליכוד צריכים לממן את ההגנה המשפטית של יועצי נתניהו שמסתבכים בפרשות שלא קשורות למפלגה?"
הביקורת הזו רלוונטית על רקע מכתב שקיבלו השבוע כ-130 אלף מתפקדי הליכוד על העלאת דמי החבר במפלגה. הקופה התרוקנה, ומישהו צריך לשלם. אז מנכ"ל הליכוד הנכנס דוד שרן עידכן אותם שמעכשיו הם ישלמו 78 שקל בשנה במקום 64. דמי החבר לזוג יהיו 117 שקל במקום 96. "לנוכח המציאות הכלכלית והמשבר הכלכלי שבו מצויה התנועה, לא נותרה ברירה", הוא כתב להם.
*
אפרופו, אירוע ההפנינג הגדול של המפלגה, "הליכודיאדה" באילת, חוזר אחר הפסקה של ארבע שנים. מועד הקאמבק: מארס 2026. הקשר לפריימריז המתקרבים: לא מוכחש. בעבר הצליחו המארגנים להביא לכל סוף שבוע כזה לא פחות מאלף חברי ליכוד ופעילי מפלגה. הח"כים והשרים לא יעזו לפספס הזדמנות כזאת, קל וחומר לקראת בחירות. איך הסביר פעם אחד השרים? "מספר הפעילים שאני פוגש שם ביומיים גדול מזה שאני מצליח לפגוש בחצי שנה".
שני המייסדים של "הליכודיאדה" ב-2016 היו משה פסל (כיום ח"כ) ומשה בן זקן (מנכ"ל משרד התחבורה). את המושכות לקח מאז ניר בן סימון, שמבטיח שזה יהיה האירוע הפוליטי הגדול של השנה, ויכלול לא רק הופעות, הרצאות ופאנלים, אלא גם פריימריז דמה בעיתוי קריטי.
בעבר הצליחה "הליכודיאדה" לסבך את תנועת הליכוד. ב-2018 הורה מבקר המדינה לקנוס את המפלגה בכ-350 אלף שקל בטענה שהאירוע מהווה תרומה אסורה ובהטעיה: "האירוע, שמשתמש בשמה ובסמליה המובהקים של סיעת הליכוד בכנסת, הוצג כאירוע הקשור באופן ישיר ובלעדי איתה, תרם להעמקת הקשר בין חבריה ולחיזוק הזדהותם של נבחרי הציבור מטעמה והתומכים בה, כל זאת בלי שהסיעה נשאה בהוצאות כלשהן בגין האירוע".
בן סימון מבטיח שהפעם הוא לא ייפול לידיו של מבקר המדינה. אחת ההצעות שהוא שוקל היא לשנות את שם ההפנינג כדי להרחיק ממנו קשר לתנועת הליכוד.
