יותר ממאה שנה אחרי שיוסף טרומפלדור עלה לגליל וקבע כי "במקום בו תעבור המחרשה היהודית האחרונה שם יעבור הגבול", קבוצת צעירים מהגליל מבקשת לעדכן את המורשת וקובעת: לצד המחרשה – "במקום שבו יוקם הסטארט-אפ האחרון, שם ייקבע הגבול".
בחודש הבא יחנכו את מתחם HUBayta – האב (Hub) לחדשנות ויזמות שהוקם על חורבות מבנה "האגמון מרקט" – פרויקט מסחרי מרהיב שהוקם באצבע הגליל לפני שנים ספורות, בשכנות לעגורים באגמון החולה, וננטש במהלך המלחמה ונותר שומם באזור המפונה.
"החלטנו לא לחכות לממשלה. אנחנו מממשים את הפרקטיקה של טרומפלדור: תלם אחרון, גבול אחרון. סטארט-אפ אחרון בגבול אחרון", אמר ניסן זאבי (42), דור שלישי בגליל ומי ששימש בעבר כמנהל השקעות בקרן JVP. אחרי שנה במילואים, הוא חבר לחבריו כדי להקים את המיזם.
מי שעומדים מאחורי המהלך הם לא משרדי הממשלה, אלא קבוצת תושבים מקומית בשם "הביתה. חוזרים לגליל", שהחליטה לקחת את גורל האזור לידיים, עוד בעיצומה של המלחמה. הקבוצה גייסה הון ראשוני של שמונה מיליון שקל ושיפצה מתחם של 1,500 מ"ר בעיצוב שמזכיר את מגדלי המשרדים בתל-אביב. התוצאה המיידית היא 85 אחוז תפוסה עוד לפני הפתיחה הרשמית. בשיתוף עם רשת OpenValley ייכנסו למתחם בינואר כ-20 חברות, מתוכן 12 סטארטאפים שחלקם מעתיקים את פעילותם ממרכז הארץ לגליל. המשמעות: 80 משרות חדשות באופן מיידי, וצפי ל-200 משרות בתוך שנתיים.
לדברי זאבי, המודל העסקי מאחורי HUBayta פשוט ומתבסס על ניצול ההזדמנויות שנוצרו בעקבות המצב: "הצעת הערך לחברות שיגיעו אלינו ויכולות לקבל תמיכה ממענקי רשות החדשנות מורכבת משלוש שכבות: תשתיות ברמה של ניו-יורק ותל-אביב, סיוע בגיוס טאלנטים והון אנושי טכנולוגי, וסיוע בקבלת מענקי מדינה על פתיחת פעילות בקו העימות. יש לנו חברות שקיבלו מענקים במאות אלפי שקלים מרשות החדשנות על זה שהם פותחים פה פעילות".
במתחם יפעלו גם חדרי דיונים, מתחם יזמות ואף כיתות לימוד. שיתוף פעולה עם חברת גוגל ושירות התעסוקה יביא אף לפתיחת קורסי הכשרה בתחומי ה-AI כבר בחודש הבא. "המטרה היא שהמקום יהיה בית לא רק למעמד היצרני אלא גם למעמד היצירתי של הגליל", מסכם זאבי.
עפרי אליהו-רימוני (39), תושבת יסוד המעלה, עזבה תפקיד בכיר כדוברת אל על במהלך המלחמה, וחזרה כעת לצפון כדי לנהל את פרויקט המיתוג האזורי של התנועה. "עזבתי את הגליל אחרי הצבא כמו רוב בני הגליל שמתגייסים", שיתפה. "הגיעה המלחמה, ראיתי מרחוק מה קורה לבית שלי ואת חוסר האכפתיות, והבנתי שאני רוצה לחזור. התיישבות היא המשימה האזרחית החשובה ביותר כרגע".
אליהו-רימוני מדגישה כי העיקרון המנחה של הקבוצה הוא עצמאות מוחלטת: "אנחנו לא מחכים יותר לאף אחד. מאמינים בעבודה עם גופים ושותפויות, אבל לא מחכים שהם יצטרפו אלינו. בדנ"א של הגליל יש אנשים משוגעים שרצו קדימה – הברון רוטשילד, טרומפלדור ואחרים. הלקח מהמלחמה הוא שחייבים לעבוד בצורה אזורית, לא רשות אחת לבד".
אחת החברות הראשונות שנכנסות למתחם היא "קנדו-דרונס", המפתחת רחפנים אוטונומיים ו"מוניות אוויריות". החברה, המעסיקה 60 עובדים, החליטה להעביר את שלוחת פיתוח התוכנה שלה מהמרכז למתחם החדש, רק ארבעה וחצי קילומטרים מגבול לבנון.
"אנחנו חברה שפועלת בכל מיני אתרים בארץ, והעברנו את כל המחלקה של פיתוח התוכנה לצפון במסגרת המהלך", ציין משה קיפניס, סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה, בן קיבוץ מחניים במקור. המהלך הזה מחזיר הביתה אנשי מקצוע: "מנהל פיתוח התוכנה שלנו הוא מקריית-שמונה והגיע אלינו לתל-אביב. עכשיו הוא חוזר לעבוד בגליל".
ניסן זאבי (42), דור שלישי בגליל וממובילי המהלך: "המטרה היא שהמקום יהיה בית לא רק למעמד היצרני אלא גם למעמד היצירתי של הגליל"
עפרי אליהו-רימוני (39), תושבת יסוד המעלה, ודוברת הפרויקט: "הדבר העיקרי שחסר בצפון כדי שיהיה מושלם זה מקומות עבודה, ואנחנו נהיה חלק ממי שמגיעים למלא את הצורך הזה"
