רווחי העתק של הבנקים, שהגיעו ב-2024 לכ-30 מיליארד שקל וצפויים, על פי התחזיות, להסתכם השנה בכ-34 מיליארד שקלים – שנובעים בעיקר מפערי הריבית שהם נותנים וגובים מציבור הלקוחות, והמחסור בתחרות – מביאים את הרגולטורים, במשרד האוצר, בבנק ישראל ואצל הממונה על התחרות, לגבש שורה של מהלכים כדי לתקן את העיוות שנוצר במערכת.
הצעד החריף ביותר מגיע מכיוונו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהחליט להטיל מס מיוחד וקבוע לחמש השנים הבאות על הבנקים הגדולים בישראל. על פי החוק המוצע יוטל "מס רווח דיפרנציאלי", שנועד למסות את רווחי היתר שנבעו מנסיבות חיצוניות, ובראשן עליית הריבית החדה – ולא מהתייעלות עסקית.
לפי המנגנון המוצע, ייבחנו רווחי הבנק בשנים "נורמליות" של ריבית נמוכה (הממוצע בשנים 2018–2022). הבנקים יחויבו במס נוסף בשיעור של 15%, שיוטל רק על אותו חלק מהרווח שחורג ב-50% מעל הממוצע של תקופת הבסיס.
במשרד האוצר טוענים כי הבנקים "משתוללים" בריביות ובעמלות שהם גובים מהציבור כבר שנים, נמנעים שוב ושוב מלשלם ריבית הוגנת על הפיקדונות, וזאת כאשר הריבית על היתרות בעו"ש היא בשיעורים אפסיים ומגוחכים.
אבל שר האוצר לגמרי לא לבד במאבק הזה. גם הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, כבר הזמינה את הבנקים לשימוע לאחר בדיקות ארוכות שביצעה במשרדה, וכוונתה להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז. בוועידת עוגן ו"ידיעות אחרונות", שהתקיימה ביום חמישי, חשפה עו"ד כהן כי בכוונתה "לתת הוראה שתאסור על הבנקים להפלות בין לקוחות קמעונאיים במחיר הפיקדון ותחייב אותם בשקיפות. כל אחד יידע כמה הוא יקבל בכל בנק ויוכל לרכוש את הפיקדון מכל בנק. אנחנו בתהליך הכרזה על הבנקים כקבוצת ריכוז, וכך נוכל להטיל עליהם הוראות שיתרמו לתחרות".
מרוצים שהלקוח רדום
המשמעות היא שבנק לא יוכל להפלות בין הריביות שהוא מציע לגופים חזקים לבין אלה שהוא מציע לאוכלוסיות חלשות ולציבור הרחב, שבדרך כלל מקבל הרבה פחות על הפיקדונות שלו.
לדבריה, "אנחנו מזהים חסם מעבר מאוד משמעותי של לקוחות בין בנקים, כי הלקוחות בתחום הזה לא מעורבים. אין להם לא את הפנאי ולא את היכולת להשוות בין מוצרים בנקאיים. זיהינו שהבנקים בהתנהלות שלהם מעודדים את חוסר המעורבות. טוב להם שהלקוח רדום, והם נמנעים מלשקף את המחיר, נמנעים מלתת מוצרים פשוטים, קושרים בין המוצרים, כך שריבית תלויה בכרטיס אשראי, וכדומה".
גם המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אמר בוועידת עוגן ו"ידיעות אחרונות" שהמטרה בטווח הארוך היא להגביר את התחרות באמצעות הוספה של שחקנים נוספים. "נעשו הרבה רפורמות ותשתיות בשוק כדי לאפשר לגופים חדשים להיכנס, ויש מקום לגופים האלו – הם יוצרים תחרות וזה משפיע על הבנקים הגדולים לחשוב מחדש איך הם מציעים שירותים".
לדבריו, יש מקום גם לבנק חברתי שאין לו בעלי מניות ולא מחלק דיבידנדים, אלא משקיע את הרווחים באשראי לציבור. "אם בנק חברתי יעמוד בתנאי רגולציה מותאמת – אין מניעה שהוא ייכנס ויקבל רישיון בנקאי. יש סיכוי לבנק חברתי, כן".
המפקח חשף שאנחנו קרובים מאוד לתקנה שתגביל את גובה העמלות בבנקים. "הנושא של עמלות הוא אחד היעדים של פיקוח על הבנקים – מתוך תפיסה של הוגנות. החלטנו לייצר שירות עו"ש בסיסי במחיר הגיוני לכל נפש: 100 פעולות ב-10 שקלים לחודש. לא יהיו יותר עמלות פקיד, לא עמלה על פעולה – הכל ב-10 שקלים. זה מחיר נמוך גם ברמה עולמית. אנו בשלבים אחרונים של ניסוח התקנה – כי זה מחייב חקיקה – ואני מאמין שזה ייכנס לתוקף לקראת סוף השנה הבאה".
אבל המפקח התייחס גם למס שרוצים להטיל באוצר, והתנגד לו בתקיפות: "הטלת מס כזה, שמוצע כעת, תפעל נגד התחרות שאנחנו רוצים ליצור. אם המדינה רוצה להטיל מס על רווחיות עודפת – שתמצא נוסחה איך לחשב זאת, ושתטיל את המס על החברות באופן רוחבי, לא רק על הבנקים".
לדברי חחיאשוילי, "כשאתה מטיל מס רק על הבנקים – זה יוצר עיוותים. גופים חדשים יחשבו פעמיים אם להיכנס. זה ירתיע משקיעים חדשים במניות הבנקים. מומלץ להימנע ממיסוי סקטוריאלי".
המס יפגע בציבור
על כמה עובדות אין עוררין: הריבית של בנק ישראל היא מהגבוהות בעולם, והבנקים הם הנהנים העיקריים מכך. פערי הריבית אמנם גבוהים, אולם במפתיע הוצג גם לוועדה המיוחדת שמינה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי הם לא חריגים ואף נמוכים מאשר במדינות רבות.
ועוד: רווחי הבנקים בישראל גדלו במיליארדים מדי שנה, כולל במלחמה מצד אחד, אולם מאידך – הבנקים ניהלו כספים בהיקף גבוה בעשרות אחוזים ב-2025 מאשר בסוף העשור הקודם של המאה הזאת, ובמקביל פיטרו אלפי עובדים וסגרו סניפים רבים – וגם מכאן נובעים רווחיהם העצומים.
ל"ממון" נודע כי מחצית מחברי הוועדה המיוחדת שהקים שר האוצר לבחינת המס – בעיקר נציגי בנק ישראל ואגף התקציבים – בכלל התנגדו בתקיפות להטלת המס, וכי הוועדה כלל לא המליצה חד-משמעית על הטלת מס חדש על הבנקים.
בין השאר טענו שם: "ישנו חשש שהטלת מס קבוע על רווחי הבנקים עלולה לפגוע בציבור הרחב באופן עקיף, מכיוון שרוב מניות הבנקים מוחזקות על ידי הציבור – כאשר כ-70% מוחזקות על ידי גורמים שאינם גרעיני שליטה. לפיכך, פגיעה ישירה ברווחיות הבנקים עלולה להוביל לירידה בשווי מניות הבנקים ובכך לפגוע בחיסכון הפנסיוני ובחיסכון לטווח הקצר והבינוני של הציבור בישראל".
עוד טיעון שעלה בוועדה: "הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים מצא כי מיסוי רווחי בנקים מוביל לעליית הריבית על ההלוואות. כלומר, את ההפסד לבנקים שנגרם כתוצאה מעליית נטל המס הם לא סופגים בעצמם – אלא רובו מועבר לצרכנים, והם אלו שנפגעים בסוף התהליך".
בדוח הוועדה מוסבר גם כי "מעבר לגלגולו של מס החברות המוגבר אל הלקוחות בפועל, העלאת המס עלולה להשפיע לרעה גם על היצע האשראי, וכך – על רמת ההשקעות במשק".
מס על חברות גדולות?
משהבינו באוצר שהטלת מס היתר על רווחי הבנקים עלולה ליפול בבג"ץ, עלה בדיון סודי באוצר הרעיון להטיל את המס המיוחד גם על החברות הגדולות, שהגדילו מאוד את רווחיהן בשנים האחרונות. הצוות המיוחד ציין בדיוניו כי "מתקיימים טעמים לשני הצדדים בשאלה אם יש להמליץ על הטלת המס, ועל כן ממליץ הצוות להביא את ההכרעה בשאלה זו להכרעת הדרג המדיני".
מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון, אמר ל"ממון" כי רווחי הבנקים גדלו בשיעור כה גבוה רק משני טעמים עיקריים: הגידול בהיקף הכסף העצום שניהלו הבנקים בשנים האחרונות לעומת העשור הקודם, וההתייעלות שהביאה לפיטורי אלפי עובדים במערכת הבנקאית ולצמצום הוצאותיהם בעשרות אחוזים.
אולם לדברי גורם בכיר באוצר, "הריביות שהבנקים גובים על ההלוואות, לעומת הריביות האפסיות שהלכו וירדו בשנתיים האחרונות על הפיקדונות ויתרות העו"ש – הן התנהגות נבזית מכוערת כלפי ציבור שנמצא במלחמה". לדבריו, "מאות אלפי לקוחות, ששירתו מאות ימים במילואים בשנתיים האחרונות – במקום שהבנקים ילכו לקראתם – נתנו להם פירורים, בעיקר בגלל הוראות בנק ישראל. במקום לנהוג לפנים משורת הדין בעת הקשה הזאת – הבנקים ניצלו את המצב ופשוט 'דפקו' את הלקוחות שלהם ככל שיכלו, כאשר ללקוחות אין כמובן כוח להגיב ולהתנגד למערכת כל כך משומנת ומתואמת".
