אנחנו חיים פה במדינה מאירוע לאירוע ומפרשה לפרשה - וזה גולש כמובן גם לספורט. אז אם אתם רוצים להתכונן כמו שצריך לסערה הבאה, תתחילו את הספירה לאחור לקראת הדרבי התל-אביבי בשמינית גמר גביע המדינה בעוד שבועיים וקצת. זה לא יהיה רק דו-קרב על כרטיס לרבע הגמר, אלא תלת-קרב כשהצלע השלישית היא המשטרה.
לפני חודשיים ועשרה ימים, ב-19 באוקטובר, התכנסו שתי הקבוצות בבלומפילד לדרבי במסגרת הליגה - וכולם זוכרים איך זה הסתיים (או שאולי לא, כי הפועל ת"א מתכוונת עדיין לערער לערכאות אזרחיות). למעשה, זה עדיין אירוע מתגלגל כי הוא תידלק עוד יותר את העימות בין האוהדים האדומים ללובשי המדים השחורים (והכוונה במקרה זה היא לא לשופטים, למרות שגם שם נפתחה זירת התכתשות). ולכן, הדרבי הקרוב הוא הזדמנות דווקא לאחות את הקרעים ולצאת לדרך חדשה (סליחה על האופטימיות המוגזמת).
ראשית, דרבי הגביע אמור לתת פיצוי על המשחק שלא שוחק - כשהפעם יש הרבה מאוד על הכף: צ'אנס להציל את העונה. הפועל ת"א הרי לא תיקח אליפות, ומפעל הגביע הוא הדרך לצאת עם משהו שאפשר להכניס לוויטרינה. גם מכבי ת"א לא נראית בשיאה בימים אלה, והגביע יכול להוות פיצוי נאה על אובדן האליפות, אם וכאשר.
ועכשיו אנחנו מגיעים למנה העיקרית, האוהדים משני הצדדים. כאן דווקא צריך להוריד את גובה הלהבות. אוהדי הפועל רשמו ניצחון ראשון על המשטרה בבג"ץ, ועכשיו הגיע הזמן לפשוט את החולצה החלאתית (כן, גם לי מותר להגיד את המילה הזאת, בשם חופש הביטוי) שעושה עוול עם השוטרים. תקשיבו לאמא של רן גואילי ז"ל, שעדיין חלל חטוף בעזה, זה הסולם שלכם לרדת מהעץ. בצד השני, הגיע הזמן שגם אוהדי מכבי יבינו שהם לא מנהלים את המועדון. מחאות כן, אלימות לא - ובאלימות חייבים להיאבק בכל הדרכים.
