עדותה המרשימה, האמיצה, החד-משמעית והופכת הקרביים של רומי גונן חושפת לא רק את מה שעברה היא, אלא את מה שעברו מי שלא יכולות לדבר עוד. זו לא רק החשיבות של הוכחת הטענה שהייתה פה שיטתיות של חמאס - טענה זו הוכחה בעבודת שכנוע של מי שחקרו את הנושא, העלו אותו בפורומים בינלאומיים ובראשם האו"ם ועבדו עם גורמים מקצועיים בשירות המדינה ומשרד החוץ כדי שהדבר ייקבע גם בדוח של מזכ"ל האו"ם בנושא. מעבר להוכחת השיטתיות של חמאס, יש בעדותה של רומי "הוכחה מדברת" של מי שלנצח הושתקו.
ההשתקה היא מאפיין מהותי בהוכחת פשעי מין שבוצעו תחת מתקפת טרור, בשל מיעוט הניצולות ממנה. מחקרים גילו שהפחד המרכזי של נשים שעברו תקיפה מינית היה שלא ייצאו ממנה בחיים, אף שככלל, רוב התקיפות המיניות לא מסתיימות ברצח. אלא שבמתקפת טרור פחד זה מגובה בעובדות: המוטיבציה הייחודית להרג לא רק יוצרת את חוסר האפשרות להעלות על הדעת שבוצעו פשעי מין ולכן לאי-זיהוי שלהם, במקרים רבים היא פשוט לא מותירה אחריה מי שישרדו בחיים.
אתגר ייחודי זה בנוגע לדיבור בשם מי שהושתקו לנצח אינו רק ראייתי, אלא גם אתי-מוסרי. בשבועות הראשונים שלאחר המתקפה השמיעו פעילות פמיניסטיות קול מושתק זה, ולצד תמיכה בעשייתן, ספגו גם ביקורת על כך שהן "כופות" על הקורבנות חשיפה, אף שלא ביקשו את רשותן. באחד המקרים, טענו בני משפחה של קורבן שהוצגה בשמה המלא בכתבה ב"ניו יורק טיימס", שלא הבינו שתיחשף כך וביקשו למחוק את הכתבה. צוות פרויקט RAIA ואני שקלנו בזהירות כל אות ותו בתחקיר שביצענו ובוודאי בפרסום ממצאיו. זו הייתה דרכנו מהצד האחד להשמיע את קולן של מי שנרצחו באכזריות, ובה בעת, לא לבצע מהלך שעלול לפגוע בפרטיות שלהן בצורה העלולה לפגוע בזכרן או במשפחותיהן.
דווקא בשל אתגר זה, קשה שלא להתמלא הערכה נוכח האומץ הטמון בכל מי שמחליטה או מחליט לחשוף את התקיפות המיניות שעברו בשבי חמאס. כולנו ידענו להעריך שלאור פשעי המין שביצע בשטחי המתקפה, חמאס יפעיל נשק זה גם על מי שנלקחו בשבי. לא הופתענו לגלות זאת. העדויות מתחילת הדרך המרה, ובראשן זו של חלוצת האומץ הציבורי בנושא, עמית סוסנה, הבהירו שהזוועה לא הוגבלה למתקפת 7 באוקטובר. כעת, מששבו החטופים והחטופות החיים, אין עוד מטרה לחשיפת הזוועות מלבד החשיבות שבהכרה בסבל של מי שמבקשות ומבקשים שנקשיב לכאבם. בזה אחר זה אחר זו, הם מתייצבים מול המצלמות ומדברים. בראיונות השונים ניכרת היד העדינה והמעודדת המושטת להם. רומי התראיינה כשאמה ואחותה הלביאות לצידה. רומי גם ציינה שאת החשיפה היא מבצעת לאחר שנועצה במטפלת שלה. משמע, היא רואה בעדותה חלק מהליך הריפוי שלה.
הריפוי הזה שלה יכול וצריך להיות קריאת ריפוי למערכת כולה, שניצבה חסרת אונים למול האובדן המסיבי של הראיות שאירע בזירה. לצד ההערכה הרבה לכל השבות והשבים שנחשפו בגבורה, לא ייתכן שנטל זה יוטל רק על כתפיהם. עדויותיהם המדברות מהדהדות את כל אלה השותקות, שלא יישמעו לעולם. הן מהדהדות את חובת המדינה להיערך למציאות קשה שכזו בעתיד. ממסקנות הדוח שכתבנו בלטה במיוחד החובה לפתח כלים שונים – בעיקר טכנולוגיים – והדרכות ייחודיות שייעודם לסייע בזיהוי של פשעי המין ותיעוד שלהם עוד בזירה. יש לסמן גוף שיתכלל היערכות מחדש, בעיקר של כוחות "מגיבים ראשונים", שתישען על למידת לקח מהסבל הנורא שנצרב בקורבנות 7 באוקטובר ובנו. במובן הזה, ניתן עדיין לתת לקורבנות הללו את הקול שנלקח מהן באכזריות איומה. הן לא עימנו לספר את סיפורן, אבל בכוחנו לאפשר להן להשפיע על עתידנו.
פרופ' יפעת ביטון היא מומחית למאבק באלימות מינית ונשיאת האקדמית אחוה. עומדת בראש פרויקט RAIA שהגיש דוח לאו"ם בנושא
כולנו יכולנו להעריך שלאור פשעי המין שביצע בשטחי המתקפה, חמאס יפעיל נשק זה גם על מי שנלקחו בשבי. לא הופתענו לגלות זאת
