תמיד מרגש לגלות מסעדה שלא נמצאת במרכז עיר, אלא ברחוב צדדי – עסק שכונתי עם קהל לקוחות קבוע. במקרה הזה מדובר בחומוס נורדאו בנס-ציונה. הייתי בדרך לכתובת באותה שכונה; נסעתי דרך רחוב נורדאו, שהעלייה בו לא נגמרת, ובקצה העלייה מצאתי את החומוסייה הזו.
ברגע שנכנסתי, מיד התרשמתי ממש לטובה. בעיניי זאת החומוסייה הכי יפה בארץ. נותנת המון כבוד לצלחת. על הדלפק היו מיני מאפים וטיגונים. הזמנתי חומוס עם מסבחה, פול ובלי טחינה. מנה רגילה עולה 34 שקל עם מילוי חוזר. מנה עם טוויסט בעלילה – למשל, עם מסבחה - עוד שני שקלים. בסך הכל שילמתי 36 שקל.
תחשבו כמה חומוס בא לכם לאכול, ותכפילו פי שניים לפחות. זאת הכמות הראשונית שמקבלים. לא נראה לי שתצליחו להגיע למילוי חוזר. אם כן, המדליה בדרך. את המסבחה הכינו לי על המקום, כמו שצריך.
נראה שמשקיעים בכל פרט במקום הזה, אפילו בעיצוב הצלחות. לצלחת הכניסו יותר מדי חומוס מסביב וגם באמצע, בשכבה משביעה בהחלט. לאחר מכן המסבחה הונחה פנימה, בפנים, יחד עם פול על הצד. אפילו היחס בין הכמויות היה נכון ומדויק. הפול עצמו חום-חום.
החומוס מעולה. אני אישית נשברתי אחרי חצי סיבוב של הצלחת. המסבחה עדינה ומעולה אבל לא מספיק חמה. גם הפול לא הוגש עם אדים למעלה. מנה כזאת חיה גם על הטמפרטורה השונה של כל מרכיב, אז חשוב להקפיד על הפרטים האלה.
המזלג חזר שוב ושוב פנימה לחומוס הלא-דליל בכלל. באמת חומוס מעולה. ובכל רגע נתון אפשר להישבר ולארוז הביתה, כך שההנאה יכולה להימשך
