בצה"ל ובמשרד הביטחון הוחלט להעניק מעמד של "נספה לאחר השירות" לחיילים ששירתו במלחמת 7 באוקטובר והתאבדו לאחר שחרורם, בחלוף של עד שנתיים מתום המלחמה. זאת במסגרת הרצון לסייע למשפחות שאיבדו את יקיריהן, וייזכו עם ההכרה בקצבה חודשית. לפי צה"ל, בהמשך תיבחן הרחבת התקופה מעבר לשנתיים.
ועדה מיוחדת בראשות ראש אכ"א לשעבר, אלוף (במיל') מוטי אלמוז, בחנה את המענה הניתן לבני משפחה של משרתים בסדיר או במילואים ששמו קץ לחייהם לאחר סיום שירותם הצבאי, בנסיבות העשויות להיות קשורות לשירותם. הוועדה ממליצה לקבור את החללים בבית עלמין אזרחי ועם מצבה אזרחית, אך בליווי צה"לי שכולל הספד מפקד, נוכחות חיילים ותמיכה ראשונית, לאחר שבאכ"א יוודאו תוך שעות מרגע האסון שהמנוח אכן שירת בצה"ל בשנתיים שקדמו לכך, כלוחם או כחייל עורפי.
הליווי הצה"לי יימשך גם בתקופת השבעה, ולאחר מכן ועדת ההכרה הרגילה של משרד הביטחון וצה"ל תבחן את נסיבות המקרה כדי לקבוע את מידת הזיקה בין הסיבות המסתמנות להתאבדות לבין השירות הצבאי במלחמה, תוך התייעצות עם מפקדי החייל וחוות דעת על שירותו. במידה ותיקבע זיקה, החייל לא יוכר כחלל צה"ל או כנכה צה"ל שנפטר עקב פציעתו, אלא כמי ש"נספה לאחר שירותו", ומשפחתו תקבל קצבה חודשית ותהיה מלווה על-ידי משרד הביטחון לאורך השנים.
מדובר בהגדרת מעמד קיימת, ובצה"ל הסבירו כי ההחלטה נבעה מהרצון לשמר את מעמדם של חללי צה"ל, ומאידך לסייע למשפחות שיקיריהם התאבדו לאחר שירותם במלחמה. בין השיקולים שיובאו בחשבון, לפי צה"ל: משך השירות, אופי התפקיד, חשיפה לאירועים חריגים, סמיכות בין מועד השחרור לבין הפטירה ונסיבות אישיות ייחודיות. הוועדה כללה מומחים מתחום בריאות הנפש, גורמי ייעוץ משפטי ובכירים מאגף משפחות והנצחה והמלצותיה אושרו על-ידי שר הביטחון ישראל כ"ץ והרמטכ"ל אייל זמיר.
לפי נתוני צה”ל, 13 חיילים שמו קץ לחייהם השנה מחוץ למסגרת צבאית. מבחינת כלל הנתונים, הסתכמו מקרי המוות החשודים כאובדנות ב-21.
תום וסרשטיין, שאחיו רועי ששירת כלוחם התאבד בביתו, מחה על החלטת צה"ל: "זו הכרה חלקית שאינה משקפת את עומק הפגיעה והקשר לשירות. כחמישה חודשים מאז שרועי התאבד השתתפתי במספר דיונים וכנסים בכנסת, בצה"ל ובחוגים אזרחיים. כולם מאמינים ומבינים שזה קרה בקשר ישיר לשירות. הם נפצעים במלחמה, הם נתנו את הנשמה שלהם בקרב כדי שאנחנו נחיה בבטחה, ובסוף, כשהם לא מסוגלים להתמודד עם מה שחוו, יורקים לנו המשפחות בפנים ואומרים שאלה לא חללים של צה"ל". בפורום יהלומי קרב בירכו על "כל הכרה היא חשובה, אך על המדינה והצבא להמשיך ולתמוך בהלומי הקרב ככל האפשר".
