ליווינו קבוצת צעירים ברחובות בני-ברק. ניגש אליהם צעיר חרדי כבן 24, חסון ונאה, ובירך אותם לשלום. הנערים החילונים שאלו אותו "האם התגייסת לצבא?" והוא הזדקף במלוא קומתו וקבע: "אני הצבא! בלי הלימוד שלי כל הצבא שלכם לא שווה כלום!" הצעירים היו בהלם, והבינו בפעם הראשונה את עומקי הבידול, חוסר הלכידות והיעדר האמפתיה.
בגלל רגע של חוסר ריכוז מצד דוד בן-גוריון בפגישתו עם החזון איש, הפכו 400 בחורים ששיחרר "הזקן" ל-400 אלף. מנחם בגין הרחיב את הפטור הזה, משום שרצה שנציגי המחנה החרדי יהיו בקואליציה שהקים. זו תמצית מפעל ההונאה הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל, ואולי גם העולם כולו: ציבור שלם, למעלה מ-1.2 מיליון איש, תפס טרמפ על כוונת רבניהם ומנהיגיהם לשחרר אותם משירות שהיה אמור להיות שוויוני לעילא, והכריזו כי דמם סמוק יותר מדמנו וכי בערים שלמות ישנים כל התושבים בשלווה ובנועם, בלי גרם אחד של דאגה שמציפה את כל הציבור באותה עת. תירוצים כמו שהשמיע אותו בחור מצוצים מן האצבע, שכן הם יודעים היטב שהתורה עצמה מעודדת את הגשמת הפסוק "לא תעמוד על דם רעך", שההלכה מורה כי גם חתן חייב לצאת מחופתו כדי לאחוז בנשק בעת מלחמת מצווה. וכי יש מלחמת מצווה יותר צודקת ומובהקת מזו שפרצה בעקבות 7 באוקטובר? גם הרבנים יודעים זאת היטב, ועוברים מדי יום על צו תורה מפורש, ובלבד שאנשיהם לא יפגעו, וכדי למנוע זליגה של תלמידי הישיבות מחוץ לישיבה ומחוץ לשליטתם.
השנינות והזיכרון שהם מיסודות לימוד הגמרא נשכחים פה. לא פלא שאינם זוכרים שבפרעות תרפ"ט (1929) בחברון, הראשונים שנהרגו היו בני המשפחות החרדיות (כי כך היו בטוחים הפורעים שהם יהודים, על פי לבושם), וגם מפני שלא ידעו לאחוז ולהשתמש בנשק, שהיה בנמצא. הכלל הבסיסי של הגנה עצמית נשכח משום מה מהחברה החרדית, וממירים אותו בקלישאות של ביטחון בידי שמיים, כמו גם הקריאה הנוקבת "ה' ילחם לכם ואתם תחרשון!"
הצעה שרקמנו יחד עם הרב ניר קובי מזכרון יעקב, תוכל אולי להפיח תקווה. הרעיון בבסיסו דומה לסטודנטים העתודאים, שלומדים כל השנה, ובחופשות הסמסטר עושים את הקורסים הצבאיים. גם אצל החרדים, בחופשת "בין הזמנים" הם יעברו את אימוני הטירונות, בחופשה הבאה ישתתפו בקורסים צבאיים מתקדמים, ובשאר החופשות ישלימו את השירות הסדיר. אפשרי שכל זה ייעשה בחטיבות ייחודיות להם, עם אוכל כשר למהדרין, טבילה במקווה וכו'. אנו יודעים על המוני בחורי ישיבה שב-7 באוקטובר הבינו את האבסורד שנותנים לאחיהם לשלם מחיר נורא של פגיעה בגוף ובנפש, ואף אובדן חיים. אלה שלא עמדו מול האיומים של ההנהגה התורנית שהם יוקעו מתוך המחנה, וגם שייפגעו אפשרויות שידוכים וחינוך ילדיהם בעתיד. בחורים אלה הם בהחלט פוטנציאל למימוש התוכנית שתיארנו, אם רק יינתן להם האור הירוק על ידי מובילי דרכם.
הסכנה הגדולה לפתחנו הם שייווצרו שני עמים (וכבר נוצרים כאלה), ומצב זה ילך ויחריף אם יאשרו את "חוק ההשתמטות". דווקא הקואליציה הייתה אמורה לעשות משבר על העברת החוק הזה, וכך הייתה זוכה לאהדת העם. האמרה בארמית אומרת כי התורה היא "מגנה ומצלתא" (מגינה ומצילה), אבל היא תגן ותציל רק את מי שהוא יוצא צבא, תואר המוזכר עשרות פעמים בתורה, מי שיראה את מדי צה"ל שהוא יעטה על גופו, אשר יהיו כבגדי הכהן הגדול בבית המקדש.
ד"ר שבתאי לובל כיהן כמנכ"ל אוניברסיטת בר-אילן, ושאול מייזליש הוא עיתונאי וסופר. שניהם אנשי הציונות הדתית
