על מצב המדינה. המבוכה והמבולקה הממשליות והחברתיות שאנו חווים בישראל זה כשלוש שנים והמתעצמות מיום ליום, עד שכדברי חכמים, רחמנא ליצלן, כל יום רעתו מרובה מחברו, מדירות שינה מעיניי, אדם שתמיד-תמיד אופטימי. אדם הגון המתבונן אל מחדלי 7 באוקטובר, אל תופעות שכיחות בכנסת ובממשלה, רמתן ותפקודן, ההתעמרות גסת הרוח במערכת המשפט והחתירה הממשלתית לאנרכיה המתבטאת בחקיקות אנטי-משילות ובפוליטיזציה של המשטרה, פרשיות הפרקליטות וההסתדרות - נדהם ואינו מאמין למראה עיניו.
השר סמוטריץ’, בעיניי בצער, איש גס רוח, יהיר ואלים לשון, מבייש לדעתי את הציונות הדתית שבה גדלתי ושבדמותה כיום אין חלקי עימה. התקפתו המאיימת על נשיא בית המשפט העליון ("נדרוס") אינה של אדם שומר מצוות. אינני נוטע כאן כל מסמרות לגבי אשמתם של פלונים בפרשייה זו או אחרת, אך התמונה הכללית, מבחן התוצאה שיצחק רבין היה מציין תמיד באוזנינו - היא נוראה. כל זאת - כשמסביב ייהום סער האנטישמיות והחרמות למיניהם בעולם. על כך שהמצב אינו טוב, לשון המעטה, איש לא יחלוק, גם אם יש תופעות חיוביות בעמידות הנפשית של הציבור, בערבות ההדדית המרגשת בצה"ל וכלפי המשפחות השכולות, וכמובן בהישגי צה"ל והמדינה בחזיתות הקרב, ועוד.
ומילה על החקיקות שבדרך: רובן ככולן נושאות בחובן רק נזק לסדר הציבורי. סירוס מנגנוני הסינון של מינויי הממשלה, תוך מונופול לפוליטיקאים שיש לחשוף ששיקוליהם לא תמיד יהיו מקצועיים ואיכותיים. הדבר כרוך בעלילת הדיפ-סטייט, שלא הייתה ולא נבראה, גם אם יש תופעות יחידות של עובדי ציבור שסרחו. טרם מונתה ועדה ממלכתית כהלכתה לפי חוק לחקירת 7 באוקטובר, כך שאין מנוס מן המסקנה שהתרגילים החקיקתיים מטרתם להרחיק חקירת אמת ככל האפשר ולתחזק את הקואליציה, שיקולים לא ענייניים בדיני נפשות. קול דמי אחינו, ובהם רן גואילי הי"ד, זועק.
על התנכלויות לערבים. מדי ימים אחדים קוראים אנו על פגיעות בערבים, במיוחד נהגי אוטובוסים וגם נהגי מוניות ודריסת מוסלמי שהתפלל בצידי הדרך, ואפילו אישה הרה, ר"ל, מצד יהודים, מהם "נערי גבעות", והכל מטעמים לאומניים. זו רעה חולה. בירושלים, עיר מגוריי, חלק ניכר מנהגי האוטובוסים והמוניות, אם לא רובם, ערבים. גם במקצועות הדורשים השכלה אקדמית, ובה במיוחד רפואה, רוקחות וסיעוד, יש נוכחות ערבית בולטת. מניעיהם של התוקפים למיניהם אינם נטולי השראה ציבורית ופוליטית מגורמים גזעניים, שחלקם יושבים בממשלה. הייתי רוצה לקוות שהמשטרה פועלת לאיתור העבריינים הלאומנים בלי קשר לזהות השר המופקד עליה. דווקא אנו, מכל העמים, וכמי שנרדפו לאורך ההיסטוריה, צריכים לחנך עצמנו, לרבות במערכת החינוך - לסובלנות ולשילוב. החלופה היא הרסנית.
גם אין להפוך את הערבים ל"פסולי חיתון" בממשלה. אכן, יש מן הפוליטיקאים הערבים שמשדרים לא ביקורת אלא עוינות למדינת ישראל. בעיניי, בחירתו של ג'מאל זחאלקה, איש בל"ד, ליו"ר ועדת המעקב של ערביי ישראל, והדברים נאמרים בכאב לב, היא משגה ו"אצבע בעינינו", ושכמותו ניתן לפסול (כמות שניסיתי כיועץ משפטי לפסול את עזמי בשארה). אבל יש גם אחרים, אפילו בין הפוליטיקאים. הערבים הם 20 אחוז ויותר מהאוכלוסייה ורובם רוצים בשילוב, שלא לדבר על הדרוזים והצ'רקסים, ומקצת אחרים המקיזים דמם למען המדינה. ממשלה שתכלול ערבים תהא לגיטימית לגמרי - ואין צורך להיות שמאלן, די להיות אדם הגון, ציוני וישראלי, כדי לדגול בכך. כל האמור אינו בא תוך התעלמות מתופעות כמו הוונדליזם הבדואי בדרום, אך דומני שאלה - והטרור - אינם מעידים על הכלל, ובאלה חובה לטפל בנחישות. זו המשילות.
