את יום הולדתו ה-27 חגג קיליאן אמבאפה לפני קצת פחות משבועיים עם השער ה-59 שלו במדי ריאל מדריד לשנת 2025, והשווה את השיא הקבוצתי של כריסטיאנו רונאלדו מ-2013. הוא עשה זאת ב-58 משחקים. למעשה, היו לו 11 צמדים, ארבעה שלושערים ורביעייה אחת. לא מעט שערים בפנדלים? ובכן, בהצלחה לכולכם עם להבקיע בבעיטת עונשין במדי הקבוצה המלחיצה ביותר בעולם, זאת שהמאמן שלה מאוים בפיטורים כל שעתיים למרות שבינתיים ריאל נמצאת במקום השני בליגה ומרחק של ארבע נקודות בלבד מברצלונה, וגם בליגת האלופות המאזן סביר.
היכולת הפנומנלית של אמבאפה ב-2025 אכן עומדת בסתירה לאכזבה של ריאל מדריד בעונת הבכורה ונטולת התארים החשובים שלו (עם כל הכבוד לסופרקאפ הספרדי והאירופי) והשאלה באיזה תארים היא תזכה, אם בכלל, בעונה הנוכחית. מן הסתם, עבורו לראות את האקסית, פריז סן-ז'רמן, דורסת את אינטר בגמר האלופות לא היה מחזה נעים, בעודו מלקק את פצעי הכישלון במפעל בתום טלנובלה שנמתחה על פני שבע שנים. אם בסופו של עידן ריאל מדריד אמבאפה יהיה רק מלך הנתונים האישיים ולא מכונת גביעים, ניתן יהיה לדבר על פדיחה.
אלא שנכון לעכשיו, היום הראשון לשנת 2026, כל זה לא שייך לשאלה שבנדון: ריאל היא בהחלט לא הקבוצה הטובה בעולם, אבל השחקן הטוב ביותר בעולם משחק בשורותיה, האחד שבלעדיו המצב היה רע יותר. כשלוקחים בחשבון לאילו פסגות הגיע אמבאפה כבר כשהיה בן 19 (במונדיאל 2018), הצליח לאכזב בגיל 22 (ביורו 2021) ואז להדהים שוב בגיל 23 (בגמר מונדיאל 2022), עצם היכולת להמשיך לשחק ברמה כל כך גבוהה ולהיות גורם כל כך משפיע על הדשא מעידה על שייכות למועדון מצומצם ביותר של שחקני עילית, שנועדו להנהיג את המשחק בדור שאחרי דעיכתם הטבעית של רונאלדו ולאו מסי.
ובתוך המועדון הזה, שמונה גם את לאמין ימאל, עוסמאן דמבלה וכמובן השחצן הנורווגי ממנצ'סטר סיטי שקרסה אפילו יותר מריאל בעונה הקודמת, אמבאפה עדיין מציע את האופציה הקטלנית ביותר; זאת שמורכבת ממהירות מסחררת, כוח פריצה של טנק, בעיטה שיכולה לפרק כספות, התמצאות של GPS ברחבה ומחוצה לה, משחק ראש אימתני וגם כדרור ברמה גבוהה. הוא יכול להיות מטוס סילון ורוח רפאים, ולראות את השם שלו בהרכב פירושו להתחיל את המשחק בספירה לאחור לקראת הבלתי נמנע, גם אם לצידו משחקים תשעה קישואים וגמד גינה. מפחיד לחשוב איפה יהיה בגיל 28.
