ברקע תחקירי צה"ל, סיכום הרמטכ"ל, מסקנות ועדת תורג'מן וכעת גם אישורו של שר הביטחון לקדם את מי שהיה מספר 2 בחיל האוויר בבוקר 7 באוקטובר לפקד על הזרוע, מפעיל כטמ"ם שהיה שם באוויר בדקות שלפני תחילת מתקפת חמאס מתייצב לראיון ומבהיר – "לא הפקרנו".
רס"ן ט' הוא מפעיל כלי טיס שמופעל מרחוק (כטמ"ם) בצה"ל, וזה שראה את עזה מלמעלה בשעות הלילה הקריטיות שקדמו לפלישת חמאס ב-7 באוקטובר. תוך פחות משעה מהרגע שבו הכל התהפך, בשעה 6:29, הוא כבר פחות אסף מידע מהאוויר, ויותר תקף את אינספור המחבלים ששרצו בצפון העוטף מתחת לזיק שלו. ט' גם לקח חלק במספר תחקירי רוחב מרכזיים בצה"ל ובחיל האוויר, והחומרים ממצלמת הכטמ"ם שלו נצפו מאות פעמים בתוך צה"ל, כדי לנסות להבין מדוע איש לא פירש נכונה את הנעשה למטה.
בשיחה עם "ידיעות אחרונות", שתעלה במלואה גם באתר ynet, לצד טייס F-16 וטייס מסוק קרב שהיו מהראשונים לזנק לאוויר המעושן של הנגב המערבי בפרוץ המלחמה, ט' מתאר את ניסיונותיהם להדוף את המתקפה ולעזור ללוחמי על הקרקע, בתוך הכאוס הגדול.
לצד האכזבה המובנת מצה"ל כולו ובפרט מחיל האוויר, השלושה מבהירים שוב ושוב שאיש בחיל לא הפקיר התושבים באותו הבוקר, ויוצאים נגד הקונספירציות שעדיין מופצות מצד חלק מתומכי הממשלה שמאשימים את חיל האוויר ב"בגידה מבפנים". בשבוע שעבר ניתנה החותמת הסופית, גם מצד שר הביטחון ישראל כ"ץ, לתפקוד חיל האוויר בבוקר הטבח, כאשר כ"ץ אישר את קידומו של ראש מטה חיל האוויר בתחילת המלחמה, תא"ל עומר טישלר, לתפקיד מפקדו הבא של חיל האוויר, לאחר שאלוף תומר בר יסיים כהונה מלאה בחודשים הקרובים.
כמו אלוף בר ומספר 2 שלו טישלר, אותו הבוקר ייצרב לעד גם אצל ט', ועוד יותר, הלילה שקדם לכך. פחות מיממה קודם לכן רס"ן ט' בן ה-26, מיחידה 52 בבסיס פלמחים, היה בכלל בחופשה במזרח. ט' משחזר: "חזרתי לארץ ב-6 באוקטובר ישירות למשמרת רגילה ושקטה בקרון ההפעלה של הטייסת בבסיס פלמחים. התחלתי משמרת בבט"ש וסיימתי אותה במלחמה. זו הייתה משמרת סטנדרטית, משתיים בלילה עד לשש בבוקר, בזירת לבנון. בשעה 4:00 הבינו שמשהו קורה בעזה אז הופניתי לזירה הדרומית", הוא מציין. "ראינו דברים זזים ומתרחשים סביב 5:00 אבל רק על הנקודה שהכטמ"ם סרק בעיר עזה. בסוף זו 'ראיית קשית', אתה רואה כמה עשרות מטרים על עשרות מטרים ולמשימה איסופית מסוימת שקיבלתי. אי-אפשר כך לחבר תמונה גדולה".
רס"ן ט' מספר על הרגעים שבהם החל לזהות התרחשות חריגה ברצועה: "ראיתי תזוזות בעמדות החירום של חמאס אבל לא ידענו כאמור לחבר זאת לתמונה גדולה של יציאה מתקרבת למתקפה הגדולה בהיסטוריה של ארגון טרור. דיווחתי זאת למעלה, אבל מערכתית איש לא הבין שמשהו גדול קורה ברצועה. קפצנו עם הכטמ"ם מעל לכמה נכסי חירום של חמאס ולא נכסי שגרה כמו מפקדות, וראיתי שם תנועה ערה של אנשים שסוחבים ציוד על הקרקע ורכבים נוסעים, אבל למעלה התפיסה הרווחת הייתה שמדובר בעוד תרגיל ושהם עדיין בעומק הרצועה, ולא מתקרבים לגבול. זה היה בלב העיר עזה, והייתה לי מצלמה שלא מתעדת הרי את כל השטח. העבודה שלנו הייתה מול שב"כ והייתי למעשה עם הכטמ"ם היחיד של צה"ל בשמי הרצועה בלילה שקדם. לקראת 6:00 קידמו לעזה כטמ"ם נוסף (שפעל באיו"ש, י"ז) אבל אני הייתי היעיל יותר".
בדיעבד, לא התבאסת שלא צילצלת בפעמונים חזק יותר באותו הלילה?
"אגף המבצעים העביר אותנו באמצע הלילה מלבנון לעזה, ובשעה 4:00, כאשר ראיתי את התזוזות, אמרתי שזה יחסית חריג, אבל לכל הגורמים המנוסים שראו ועודכנו על כך, גם בשב"כ שהיה מולנו בקשר, זה לא נראה חריג והדיבור היה שזה אימון של חמאס", אומר ט'. "את ההפתעה חטפנו גם בקרון ולקראת 6:00 כבר לא זזו יותר למטה. ב–6:29 היה המטח המטורף שכוון גם אלינו. נפלו רקטות ליד הקרון שלנו והוא ממש רעד. זו הייתה הפתעה מצבית. הצוות שלנו היה צוות איסוף ולא צוות תקיפה באופן מלא, ולכן מיד הגיע לקרון במקומנו צוות תקיפה. יצאנו מהר לחדר המבצעים של הטייסת וראיתי שם את האנשים קצת בשוק סביב 6:45. הם אמרו לנו לרוץ לקרון אחר לתפוס שליטה על כלי אחר, זה שהוסט מאזור חברון. צוות התקיפה שהחליף אותנו כבר ביצע בינתיים תקיפה ראשונה ליד נתיב העשרה, דיבר עם מג"ד 77 מעט לפני 7:00 בבוקר ושמענו בקשר מהם כמה חדירות יש. לא עברנו שום תדריך לזה אבל מהר הבנו מה קורה. חשבנו בהתחלה שזו חדירה אחת או שתיים אז ניסינו לייצר תמונת מצב יחד עם האוגדה".
"זו הייתה משמרת סטנדרטית, משתיים בלילה עד לשש בבוקר, בזירת לבנון. בשעה 4:00 הבינו שמשהו קורה בעזה אז הופניתי לזירה הדרומית. ראינו דברים זזים ומתרחשים סביב 5:00 אבל רק על הנקודה שהכטמ”ם סרק בעיר עזה. בסוף זו ‘ראיית קשית’, אתה רואה כמה עשרות מטרים על עשרות מטרים. אי-אפשר כך לחבר תמונה גדולה”
