ביום רביעי הוציא בג"ץ צו ביניים שהורה על הקפאת יותר ממיליארד שקלים למוסדות החינוך החרדיים שאינם מלמדים ליבה. גולדקנופף וגפני תקפו מיד ואמרו כי בית המשפט הכריז מלחמה על החרדים. מאז 7 באוקטובר הערנות הציבורית לכספי ציבור המופנים באופן עקום לחברה החרדית גברה, וכך גם תסכולם של הפוליטיקאים. אבל בג"ץ הוא לא השחקן היחיד בזירה. מאז המלחמה פנו מנהיגי הקהילות החרדיות למסע איסוף תרומות בקרב יהודים מחו"ל. לאור עצירת תקציבים למעונות ולישיבות בשל אי-גיוס חרדים, מנסה ההנהגה להרחיב את היקף התרומות מחו"ל והקימה את "קרן עולם התורה" שגייסה עד כה כ-150 מיליון דולר. השבוע הם קיבלו כתף קרה גם מעבר לים.
מאה אנשי עסקים חרדים מארה"ב חתמו על עצומה שבה הכריזו כי יפסיקו לתרום לגופים שיפגעו במעמד צה"ל ומערכת הביטחון. מדובר בנדבנים שתורמים ללימוד תורה בקביעות, אז מה היה הקש ששבר את גב הגמל? אולי הרטוריקה הלוחמנית שהולכת ומחריפה כלפי צה"ל, המדינה והחיילים הדתיים שמגיעים מהציונות הדתית ומשולי החברה החרדית. ואולי פשוט התפכחות שהגיעה בשלב מאוחר. גם יהודי העולם האדוקים מבינים שהמאבק החרדי בגיוס הוא לא רק לשם שמיים.
מאחורי היוזמה הזאת עומדים שני צעירים עשירים מתחום הנדל"ן בארה"ב, אלן ליבוביץ' ויואל ווערצבערגר, שהצליחו לגייס לחתימות צעירים עשירים כמותם. המכתב, שמנוסח בזהירות ומתוך כבוד, מבהיר כי המתקפה על כוחות הביטחון הישראליים לא יכולה לזכות במימון. "ביטחונה של ישראל נהפך לעניין אישי וקריטי", כתבו החותמים, "ביטחון היהודים בתפוצות תלוי בחוזקה של המדינה היהודית וביכולתה הייחודית להרתיע ולהגיב לאיומים מעבר לגבולותיה...
"אנו נותרים מחויבים לחלוטין לתמיכה בתורה, בישיבות, בכוללים ובתלמידי חכמים... ומתוך אותה מחויבות לתורת חיים, איננו יכולים במצפון נקי לתמוך במוסדות שעמדתם הציבורית פוגעת באלה המופקדים על הגנת חיי יהודים. בהתאם לכך, נעניק תמיכה כספית אך ורק למוסדות תורה שאינם מתבטאים בפומבי נגד צה"ל, אינם מוחים נגדו ואינם פוגעים בלגיטימיות שלו בעודו נושא בנטל ההגנה על חיי יהודים".
הסנונית הזו היא פתח לשינוי ביחס של האזרחים החרדים למדינה היהודית. כשתזרים המזומנים נעצר, גם מתוקף החוק וגם מהכיוון הפילנתרופי, אולי ישובו הפוליטיקאים החרדים אל הפרגמטיות שמאפיינת אותם, ויפנימו כי השינוי יגיע – כך או אחרת.
