עם סיומה של שנת 2025 ניתן לסכם את המתרחש בתחום חדלות הפירעון בישראל ולגלות כי יותר אנשים פנו להליכים מסוג זה לעומת שנת 2024.
אם המגזר העסקי עוד מפגין חוסן יחסי, אז נראה כי הציבור הרחב עדיין מתמודד עם השלכות המלחמה והלחץ הכלכלי. נתוני הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים לסיכום שנת 2025 חושפים מגמה דו-קוטבית: בעוד במספר החברות בקשיים הפונות לבית המשפט חלה ירידה של כ-6%, דווקא בקרב אנשים פרטיים נרשמה עלייה משמעותית של למעלה מ-8% בבקשות לפתיחת הליכים וכניסה להליך חדלות פירעון.
הליך חדלות הפירעון של יחידים, שבעבר כונה פשיטת רגל, נועד להסדיר מצב שבו אדם פרטי אינו מסוגל לשלם את חובותיו. כיום מוסדר ההליך תחת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, והוא נשען על שני עקרונות מרכזיים: שיקום כלכלי שמטרתו להחזיר את החייב למסלול חיים תקין ולא לרדוף אותו לנצח, לצד חלוקה הוגנת של נכסי החייב בין כלל נושיו. בסיום ההליך, בכפוף לעמידה בתנאים כגון תשלום חודשי והתנהלות בתום לב, עשוי החייב לקבל הפטר הפוטר אותו מיתרת חובותיו ומאפשר לו לפתוח דף חדש.
מנתוני הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים עולה כי בשנת 2025 חלה עלייה של כ-8% במספר האנשים הפרטיים שהגישו לבתי המשפט בקשות לפתיחת הליכים. אם בשנת 2023 הוגשו 14,034 בקשות, הרי שבשנת 2024 נרשמה ירידה ומספרן עמד על 13,854. בשנת 2025 חלה עלייה מחודשת, כאשר עד סוף נובמבר הוגשו 14,994 בקשות. משמעות הנתונים היא גידול של 8.2% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2024.
מגמה זו עשויה להעיד על שחיקה מתמשכת ביכולת ההחזר של משקי הבית, כאשר יותר אנשים מוצאים את עצמם חסרי יכולת לעמוד בהתחייבויותיהם, בין היתר על רקע השלכות המלחמה והלחץ הכלכלי הנלווה לה.
לעיתים מי שמבקש לפתוח בהליך חדלות פירעון נגד אדם אינו החייב עצמו אלא נושה שלו. על פי הנתונים חלה עלייה מזערית של כחצי אחוז במספר בקשות הנושים שהוגשו בשנת 2025 לעומת השנה שקדמה לה.
לצד זאת נרשמה עלייה חדה של כ-28% במספר הבקשות להסדרי חוב שהגישו חייבים שהם אנשים פרטיים. במסגרת בקשה להסדר מנסה החייב להגיע להסכמות עם נושיו בנוגע לפריסת החוב או להפחתתו, מבלי לעבור את המסלול המלא של ההליך וצו שיקום כלכלי. החייב רשאי להציע הסדר גם כאשר הוא מצוי כבר בהליך, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק. מהנתונים עולה כי בשנה האחרונה נרשם זינוק במספר הבקשות לאישור הסדרים: עד סוף נובמבר 2025 הוגשו 922 בקשות, לעומת 718 בקשות בשנת 2024. נראה כי מסלול זה נתפס בעיני חייבים כאטרקטיבי יותר, בין היתר בשל רמת פיקוח נמוכה יחסית, גמישות רבה יותר, ולעיתים גם משום שאינו מוביל בהכרח להליך חדלות פירעון מלא.
ומה באשר לחברות שנקלעו לקשיים ופנו לבית המשפט בבקשה למינוי בעל תפקיד, בתיקים המוגדרים מורכבים? כאן מצביעים הנתונים על ירידה של כ-6% במספר הבקשות שהוגשו בשנת 2025 לעומת שנת 2024. יודגש כי נתוני הממונה אינם כוללים בקשות חדלות פירעון שמוגשות במסגרת ההוצאה לפועל.
"נתונים דומים ל-2023"
הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים, עורך דין ורואה חשבון אשר אנגלמן, מסר בתגובה:
"עיון בנתוני שנת 2025, בהשוואה לשנה שקדמה לה, מצביע על עלייה קלה במספר הבקשות שהוגשו בעניינם של יחידים, לצד ירידה משמעותית יותר במספר הבקשות בתיקי תאגידים.
"כדי לקבל תמונה מלאה חשוב לבחון גם את מגמות שנת 2023, תוך התחשבות בכך שגם שנת 2024 הייתה שנת מלחמה. בחינה כזו מלמדת כי מספר הבקשות שהוגשו בשנת 2025 דומה למספרן בשנת 2023. מכאן שסביר להניח כי הירידה בשנת 2024 נבעה ממצב הלחימה, שבמהלכו פונו אזרחים מבתיהם, רבים גויסו למילואים, ועניינים כלכליים נדחקו הצידה.
"באשר לירידה במספר הבקשות בתיקי תאגידים, ניתן לייחס זאת לפסיקת בית המשפט העליון בתיק אלקיים, שניתנה לאחרונה וקבעה תשלום שכר טרחה מינימלי כתנאי לפתיחת הליך. פסיקה זו ככל הנראה תרמה לירידה במספר הפניות לבית המשפט, כפי שניתן ללמוד גם מהירידה הקלה בלבד בהיקף התיקים המורכבים לעומת שנת 2024".
