נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מציג את המתקפה על ונצואלה כמלחמה בסמים. זה הסיפור שנוח למכור לציבור האמריקאי ולמערכת המשפטית. אבל מי שעוצר כאן טועה. הסמים הם רק המפתח לדלת. מאחוריה מתנהל מאבק גדול הרבה יותר על אנרגיה, טכנולוגיה ושליטה עולמית.
הפיצוצים שנשמעו הלילה בקראקס לא היו אירוע נקודתי. הם היו שלב אחרון בתהליך. טראמפ כבר לא מאיים. הוא מבצע. פגיעות במתקני צבא, בנמלי תעופה ובמערכות חשמל לא נועדו להרתיע כנופיות אלא לשתק משטר. וכעת, עם הודעת הנשיא טראמפ על לכידתו של ניקולס מדורו ואשתו והטסתם אל מחוץ לוונצואלה, ברור שהמהלך הגיע לנקודת הכרעה.
הדינמיקה בין טראמפ למדורו ממחישה היטב את השיטה. בתחילת הדרך מדורו זילזל. הוא יצא לרחובות, צעד עם תומכיו, שידר ביטחון והציג את עצמו כבלתי מפוחד. ככל שהלחץ האמריקאי גבר והכוחות הצבאיים התקרבו, הטון השתנה. מדורו עבר להרגעה וניסה לפנות לטראמפ דרך מחוות תרבותיות, אפילו דרך שירי שלום של ג'ון לנון עם גיטרה. בשלב מאוחר יותר הוא כבר הציע גישה למשאבי הנפט של ונצואלה, בתקווה לקנות לעצמו זמן. זה לא עבד.
מבחינת טראמפ, זה לא סיפור שנגמר במחווה או בהסכם ביניים. הוא לא מחפש מיקוח אלא ניתוק. ניתוק של ונצואלה מצירי ההברחה ובעיקר מציר האנרגיה הסיני.
כדי להבין מדוע ונצואלה הפכה לזירה בוערת צריך לחזור לעיקרון אמריקאי ישן. דוקטרינת מונרו. אמריקה הלטינית היא החצר האחורית של וושינגטון. מעצמות חיצוניות אינן בונות כאן אחיזה אסטרטגית. הדוקטרינה הזו לא נעלמה. היא פשוט הוזנחה. טראמפ מחזיר אותה בגרסה מעודכנת, פחות הצהרות ויותר כוח.
ונצואלה אינה עוד מדינה כושלת. היא צומת אנרגטי. בעשור האחרון כ-90 אחוז מהנפט שלה זרם לסין, לא כשוק חופשי אלא כהחזר חוב. כאן נמצא המהלך האמיתי: לעצור ייצור, לשתק יצוא ולייבש את הצינור שמחבר בין קראקס לבייג'ינג. לכידת מדורו אינה סטייה מהאסטרטגיה הזו אלא ההוכחה שהיא פועלת. לכידתו של מדורו אינה מסר לוונצואלה בלבד אלא אזהרה אזורית וגלובלית.
בטהרן מבינים היטב את המשמעות. רק לאחרונה הזהיר טראמפ במפורש את המשטר האיראני כי ירי חי במפגינים אינו עניין פנימי, וכי המשך הדיכוי ייענה בפעולה. גם בבייג׳ינג האזעקות נשמעות. ונצואלה לא הייתה רק בעלת ברית אידיאולוגית אלא בלוק אנרגיה קריטי. לכידת מדורו ושיתוק היצוא אינם רק מכה למשטר בקראקס אלא אובדן נכס אסטרטגי לסין.
ואל כל אלה מצטרף נאיב בוקלה מאל-סלבדור, אולי בעל הברית האידיאולוגי המובהק ביותר. נשיא שמנהל מלחמה חסרת פשרות בפשיעה ומוכן לעשות את מה שמערב ליברלי מסרב לעשות. עבור טראמפ, בוקלה הוא הוכחה שמנהיג חזק יכול לייצר סדר ולהפוך לשותף אסטרטגי.
אנרגיה אינה רק דלק. היא הבסיס ל-AI, לשבבים, למחשוב ענן ולעליונות טכנולוגית. מי ששולט בזרימת האנרגיה שולט בקצב החדשנות. ונצואלה אינה סטייה מהמדיניות האמריקאית אלא חזרה אליה.
ד"ר קובי ברדה הוא חוקר היסטוריה פוליטית אמריקאית וגיאו-אסטרטגיה, בית הספר הרב-תחומי, HIT חולון
