נקודת ההנחה היא שדניאל פרץ יצטרף בסופו של דבר לסאות'המפטון מהליגה האנגלית השנייה, אבל העניינים הסתבכו והתלכלכו במהלך סוף השבוע, והפרידה מהעולה החדשה לבונדסליגה שלא נתנה לשוער נבחרת ישראל הזדמנות, הפכה למכוערת.
בחודשים האחרונים עלו בגרמניה דיווחים על התסכול של פרץ ובאיירן מינכן מאנשי המבורג, כשעל פי חלק מהטענות, במהלך סגירת העסקה לפרץ נאמר שיהיה השוער הראשון של הקבוצה. במקום זאת, דניאל הוייר פרננדס שמר על מקומו בהרכב אחרי שסייע בעלייה, ופרץ הסתפק בשתי הופעות בגביע. גם באיירן וגם פרץ שאפו לחתוך עניינים אחרי חצי שנה, אך ישנה בעיה אחת: ההשאלה כללה סעיף המציין כי אם באיירן תרצה לבטל אותה מוקדם, המבורג תהיה חייבת להסכים לכך. ובהמבורג לא נותנים אור ירוק, ומתעקשים כי ישקלו לוותר על פרץ רק אם ימצאו מחליף.
התוצאה של העיכוב היא שפרץ מחרים את האימונים עד שהמבורג תיתן לו לעזוב, אך נכון לאתמול המועדון לא זז מעמדתו. הסכנה מבחינתו היא שסוטון תחליט שההמתנה פשוט לא משתלמת מבחינתה, ותבחר להחתים שוער אחר, מה שעלול לעלות לישראלי בעוד חצי עונה בלי כדורגל. וזה חבל – כי האנגלים להוטים להחתים אותו, ולא מן הנמנע שגם ישקלו לממש בקיץ את סעיף הרכישה שהכניסו בהסכם עם באיירן, בסך 8.5 מיליון יורו.
אקרט שם עין
מי שמכוון להחתמה הוא המנג'ר הגרמני טונדה אקרט, שביקש מהנהלת סאות'המפטון שוער בחלון ההעברות בגלל אי-שביעות הרצון מגאווין באזונו ואלכס מקארתי שמילאו את התפקיד השנה. הבעיה נוגעת במיוחד לבאזונו, שוער נבחרת אירלנד, שמתמודד לאורך הקריירה עם סימני שאלה בנוגע ליציבותו. הוא המשיך לספוג ביקורות אחרי התיקו מול ברמינגהאם בשבוע שעבר, מה שחיזק את ההערכות כי מדובר בעמדה שהמועדון יחפש לשפר מיד עם פתיחת חלון ההעברות. נראה שלפרץ יש סיכוי מצוין לקבל את המקום בהרכב אם יחתום, אולי מיידית ואולי אחרי הסתגלות קצרה.
השוער הבכיר של סאות'המפטון על הנייר הוא ארון רמסדייל, שערך חמש הופעות בנבחרת אנגליה, אבל אחרי הירידה בעונה שעברה הוא חיפש להמשיך בפרמייר-ליג והושאל לניוקאסל, שם הצליח להשתלט לאחרונה על האפודה הראשונה. לא שהוא הצליח למנוע ב-2024/25 את אחת העונות המביכות בתולדות סאות'המפטון.
לא רק שהיא ירדה בבושת פנים מהפרמייר-ליג, אלא שהיא קבעה שיא שלילי חדש – הירידה המוקדמת בתולדות הליגה. כבר אחרי 31 מחזורים, ומעט פחות מחודשיים לסיום העונה, זה כבר היה גמור, והכל הסתיים עם 12 נקודות בלבד (רק שני ניצחונות לצד 30 הפסדים) והפרש שערים 86:26. הירידה הזו שמה חותמת על החזרה של סאות'המפטון למועדון הנדנדה של קבוצות שנעות בין הפרמייר-ליג לליגת המשנה. אמנם הקבוצה בת ה-140 זכתה רק בתואר אחד בהיסטוריה (הגביע האנגלי), אבל יש לה מסורת, קהל חם וקנאי וגאוות יחידה, והחל מ-1978 היא שיחקה בקביעות בליגה הבכירה, שהפכה לפרמייר-ליג בהמשך. רוב השנים מדובר היה בקבוצת תחתית לא עשירה במיוחד, אבל כזו שנותנת במה והזדמנות ראשונה לכישרונות גדולים – מאלן שירר ומת'יו לה טיסייה ועד פיטר קראוץ', גארת' בייל ואיל ברקוביץ'.
אקזיטים ופלייאוף עלייה
הבעיות החמורות התחילו עם הירידה ב-2005. סאות'המפטון השקיעה מעבר ליכולותיה בניסיון לבנות סגל שיעלה חזרה מיידית, וברגע שנכשלה בכך ולא החזירה את ההשקעה עם החבילה הפיננסית שמציעה הפרמייר-ליג, נוצר כאוס ניהולי וכלכלי שמשך את הקבוצה למטה. המועדון לא הצליח לשלם משכורות, מכר את הכוכבים ונכנס להליך פירוק. ב-2009 היא פתחה את העונה במינוס 10 נקודות – ובליגה השלישית.
שלוש שנים חלפו, והבנייה מחדש החזירה את סאות'המפטון לפרמייר-ליג לאחת התקופות המהנות בהיסטוריה שלה. עם מנג'רים כמו רונלד קומאן ומאוריסיו פוצ'טינו וראלף האזנהוטל, וכוכבים בדמות דושאן טאדיץ' וסאדיו מאנה, היא סיימה ארבע פעמים ברציפות בשמינייה הראשונה וטעמה מהליגה האירופית. כאשר קבוצות גדולות חטפו את השמות המרכזיים – הן על הקווים והן על המגרש – המחליפים לא הצליחו באותה מידה, אבל הרצף בליגה הבכירה נמשך עד 2022/23.
ומאז, סאות'המפטון אבודה. בשלוש שנים וחצי האחרונות אימנו אותה שמונה מנג'רים שונים, לא כולל מחליפים זמניים. את העונה הנוכחית היא פתחה עם ילד הפלא וויל סטיל (33), שהתפרסם בנסיקה המהירה של קריירת האימון שלו, אבל כבר בנובמבר הצדדים נפרדו ואקרט קודם מקבוצת המילואים לתפקיד המנג'ר לראשונה בחייו.
זה היה הכרחי מבחינת המועדון שספר שני ניצחונות בלבד ב-13 המחזורים הראשונים. אקרט פתח בארבעה ניצחונות (ובשישה משבעת משחקיו הראשונים), אבל החודש האחרון היה חלש מאוד וסאות'המפטון נסוגה עם ירידה למקום ה-14, רגע לפני המשחק היום אצל מידלסברו מהמקום השלישי. ועדיין, יש עוד 21 מחזורים בקופה והפער מכניסה לפלייאוף העלייה עומד על שבע נקודות.
המקום שלה בהיררכיה האנגלית לא עומד להשתנות בקרוב. היא תנסה להמשיך לעשות אקזיטים על כוכבים צעירים שהיא מגדלת, למצוא את הדרך חזרה לפרמייר-ליג ואז להתייצב ולבנות משם. לאחרונה צורף הקשר האחורי אוריול רומאו שהיה עוגן של הקבוצה במשך שנים, עבר לברצלונה, הפך לשחקן חופשי וחתם מחדש לצד הקידום של אקרט. לעומתו, רוב השחקנים הבכירים מאכזבים השנה, ויש להם חלק גדול בכישלון היחסי עד כה.
החיבור של פרץ לקבוצה יכול להיות מעולה. סכום הרכישה האפשרי מבאיירן אינו גבוה, ופרץ יכול למצוא את עצמו בליגה הטובה בעולם בשנה הבאה, עם סאות'המפטון או קבוצה אנגלית אחרת שתתרשם ממנו. אבל כדי שזה יקרה צריך שהמבורג תשתכנע, שהישראלי יחתום ושהתוצאות יגיעו.
