דונלד טראמפ מיהר להכריז במוצאי שבת במסיבת עיתונאים סהרורית, כשלצידו שרים וגנרלים, לא רק על סיום מוצלח ("אף חייל שלנו לא נהרג") של מבצע החטיפה וההבאה לדין של הדיקטטור מוונצואלה ניקולס מדורו, אלא גם על השתלטות אמריקאית על מאגרי הנפט הענקיים של המדינה.
המשטר המושחת בקראקס, הסביר טראמפ לשומעיו, הלאים את המאגרים הללו אחרי שחברות אמריקאיות השקיעו סכומי עתק בפיתוחם בלי לשלם סנט אחד של פיצוי – וכעת הגיעה שעת ההתחשבנות. מהעושר הטמון בנפט של ונצואלה ייהנו, הבטיח טראמפ, גם חברות האנרגיה של ארה"ב וגם תושבי ונצואלה ומי שנאלצו להגר ממנה.
אלא שהקשר בין הסיפור הנ"ל של טראמפ לבין המציאות רופף ביותר. נניח לרגע לתסבוכת הפיצויים על הלאמת פעילות הנפט האמריקאית בוונצואלה שהחלה חלקית עוד ב-1976 והואצה ב-2007 תחת משטר הוגו צ'אבס והמו"מ העקר שנוהל בין שתי המדינות, תסבוכת משפטית, מדינית ופיננסית. די להזכיר שגם כעת חברת שברון (בעלת השליטה במאגר לווייתן) פועלת בוונצואלה ומעסיקה שם 3,000 עובדים – ובמקביל פועלת בארה"ב חברה לזיקוק נפט בשליטת PDV, חברת האנרגיה הממשלתית של ונצואלה. לתאגיד אנרגיה אמריקאי אחר, אקסון הענק, נפסק על ידי פאנל מומחים בינלאומי — ולא שולם — פיצוי הלאמה של 1.6 מיליארד דולר; הבנק העולמי דחה תביעת פיצויים נגדית. בקיצור, פלונטר.
נסתכל במקום זאת על היכולת המעשית להפיק מיליארדים ועשרות מיליארדים מאוצרות הנפט בוונצואלה. נכון ל-2025, תאגיד האנרגיה הממשלתי הנ"ל מצליח להפיק מהם רק פחות ממיליון חביות ביום, סדר גודל של 0.9% מהיצע הנפט העולמי. להפקה המזערית שלוש סיבות: משטר הסנקציות הבינלאומי והאמריקאי שהוטל על תעשיית האנרגיה של ונצואלה, שביתות והשבתות תכופות ב-PDV והקשיים ההנדסיים והטכנולוגיים הכרוכים בהגברת ההפקה והייצור.
להערכת מומחי אנרגיה, על מנת להכפיל את תפוקת שדות הנפט בוונצואלה ל-2 מיליון חביות ביום, עדיין כמעט כלום, תידרש השקעה רב-שנתית של 100 מיליארד דולר בשיקום ותפעול אתרי ההפקה. בהתחשב באיכות הירודה של הנפט הוונצואלני ובמגמה גלובלית של החלפת הנפט בגז טבעי ובמקורות מתחדשים בייצור חשמל אין באופק כדאיות כלכלית בהשקעות מסיביות אלו. מה גם שהחוב החיצוני של ונצואלה כבר נושק ל-160 מיליארד דולר; מי שירצה "לנהל אותה", כדברי טראמפ, יצטרך להתמודד איתו.
כל זה על רקע עובדה כלכלית מכרעת אחת: ארה"ב היא זה כעשור יצואנית נטו של נפט. היא מפיקה יותר נפט ממה שהיא צורכת. השנה חזוי יצוא הנפט שלה להגיע ל-3.5 מיליון חביות ביום נטו. לכן ספק שיהיה לה תמריץ כלשהו להגדיל עוד יותר את היצע הזהב השחור הגלובלי; ואולי זה כבר לא זהב. אולי זה כבר לא עושר.
אבל לדונלד טראמפ שהוא לא רק נשיא ארה"ב, אלא גם גוזמאי ובדאי, כל זה לא משנה.
ארה"ב היא זה כעשור יצואנית נטו של נפט. היא מפיקה יותר נפט ממה שהיא צורכת. לכן ספק שיהיה לה תמריץ כלשהו להגדיל עוד יותר את היצע הזהב השחור הגלובלי
