"קשה לתאר את עוצמת הפיצוץ ותחושת הפחד ברגע שהטיל האיראני נחת בבניין. פגשתי את אלוהים ברגע הזה, הוא החליט להשאיר את המשפחה בחיים. אחרי שהטיל מחק את הבניין והרג שכנים טובים שלי, פגשתי גם את הבירוקרטיה הישראלית וחשתי על בשרי מה זה להיות 'אזרח שקוף'".
חצי שנה עברה מאז שהבניין בן עשר הקומות ברח' ירושלים 45 בבת-ים נפגע מטיל איראני במבצע עם כלביא. אריאל עוזרי (34), גרוש ואב לשניים (בת שלוש ובן שנה), גר אצל ההורים בהרצליה. הילדים גרים עם אמם שרה (41) בדירה שכורה בבת-ים ("כדי להישאר קרוב למסגרות"). הבת הגדולה אומרת מדי פעם ש"הבית נשבר", ומספרת שהיא מתגעגעת לחדר שלה. "אני חי כמו פליט שמנסה לשרוד את היום", אומר אריאל, שעובד בחברת הייטק, "במהלך היום כשאני בעבודה אני איכשהו שורד. בערב הזיכרונות צפים והפיצוץ מהדהד לי שוב ושוב במוח".
פגשנו את אריאל ושרה, שאז עוד היו נשואים, 11 ימים אחרי שהטיל פגע בביתם. פיקוד העורף התיר להם לטפס בין ההריסות לקומה השלישית, והקציב להם עשר דקות כדי לאסוף זיכרונות ולהציל חפצים מהבית שכעבור כמה ימים נהרס כליל. השבוע, כשנפגשנו שוב עם אריאל, הוא סיפר בכעס על היחס שקיבלו מצד הצוותים שליוו את המשפחות שחזרו לבתיהן לראשונה לאחר הפגיעה: "כל ההרס הזה היה עד לפני רגע הבית החם והאוהב שלנו. והם אומרים, 'יאללה, יש לך עשר דקות לצאת', ומזרזים אותי כי אין להם מספיק אנשים שילוו את המשפחות. סליחה, הבית שלי נחרב, ואין למדינה כוח אדם שילווה אותי לאסוף את השברים?"
לדבריו, היחס הזה היה שם לכל אורך הדרך. "ציפיתי שיציפו אותי בפניות, למרות שאני יודע שאין מדריך לטיפול אחרי פגיעת טיל מאיראן", הוא אומר, "אבל בכל זאת ציפיתי שיסבירו לי מה מחכה לי ומה מגיע לי. לצערי, גיליתי שאין תקשורת בין מס רכוש לבין העירייה". מס רכוש אמנם מכסה את השכירות של הדירה שבה מתגוררים היום שרה והילדים, אך הם עדיין משלמים משכנתה על הבית שהפך לפיסת אדמה מוקפת גדר פח: "הבנק הקפיא את המשכנתה לשלושה חודשים, וחזרנו לשלם כל חודש 6,500 שקל על הבית שנהרס. אני מדמם כלכלית ולאיש לא אכפת".
3 צפייה בגלריה
"האתר עומד היום שומם, כשמבחינתי העבודות היו צריכות להיות בעיצומן". הריסת הבניין בבת־ים, כחודש לאחר פגיעת הטיל
(מאיר תורגמן)
בשבוע שעבר קיבל שיחת טלפון מחברת הוט. "הם דרשו שאחזיר להם את הממיר. כל ההסברים לא עזרו, עד שהגעתי למנהל שהבין ובסוף פטר אותי מהחזרת הממיר", הוא מספר ומוסיף כי "הכל תקוע, שום דבר לא נראה באופק. אני מרים טלפונים, מנסה לברר, ולאף אחד אין תשובות. העירייה מגלגלת אותנו למס רכוש, ושם התשובה היא שממתינים לחוק". גורמים ברשות המסים ששוחחו עם "ידיעות אחרונות" טענו כי השיקום מתנהל בעצלתיים כיוון שהנושא נמצא כרגע במגרש הפוליטי. "הפוליטיקאים כבר מזמן שכחו אותנו", מגיב אריאל בכאב.
הוא, כמו כל 40 המשפחות שהתגוררו בבניין ואיבדו את ביתן, שמע כבר אינספור הבטחות מפוליטיקאים. ראש העירייה צביקה ברוט אירח עשרות פוליטיקאים מהארץ ומהעולם באתר שהפך לסמל המלחמה עם איראן, ורבים מהם הצטלמו על רקע הבניין שקרס והבטיחו: "נבנה במקום שנהרס".
הדיירים הספיקו בינתיים לבחור ועד שייצג אותם, "אבל אין לי מושג מה קורה. מי בונה את הבניין? אנחנו? זאת משימה כבדה לוועד ו-40 משפחות. למה שהמדינה או העירייה לא יחתכו את הבירוקרטיה ויתחילו את הבנייה? זה בניין בן עשר קומות, לא רווחי ליזם לקחת על עצמו את הבנייה. הדבר הכי מכעיס זה שאף אחד לא אומר לנו כלום", אומר אריאל, ומוסיף בציניות: "אה, בעצם אומרים לנו 'תחכו לחוק'. אף אחד לא מסביר לנו מה זה אומר. מה שחשוב לאנשים במצב שלנו, שחיים כפליטים, זה חיבוק חם מהממסד. שירימו טלפון וישאלו 'איך אפשר לעזור'. ראש העירייה וכל הפוליטיקאים הצטלמו יפה על רקע ההריסות של הבניין, שהפך אתר עלייה לרגל. עכשיו זה המבחן שלהם, להגיע אלינו ולשמוע את המצוקות, את החיים בחוסר ודאות שהם מעמסה נפשית עודפת על כל מה שעברנו".
הוא מוסיף כי, "כמו שפיקוד העורף והעירייה הסתערו על הבניין אחרי פגיעת הטיל וחילצו אנשים מההריסות, ככה המדינה הייתה צריכה להסתער על הבניין ולתת לנו מעטפת עם גורם אחד שמעדכן אותנו, מוביל את הבנייה של הבניין מחדש ואפשר לפנות אליו בכל שאלה ובכל זמן. האתר עומד היום שומם, כשמבחינתי העבודות היו צריכות להיות בעיצומן. מבחינתי החלום הוא שהמדינה תפצה אותי על ערך הדירה, ואצא לחיים שלי. זה הפתרון הכי טוב עבורי. אין לי את האנרגיות, הידע והיכולת להיות חלק מקבוצה של 40 משפחות שיצטרכו לבנות בעצמן את הבניין שנהרס. זה פרויקט שגדול עליי ועל השכנים שלי, זה עסק של עשרות אם לא מאות מיליוני שקלים.
"כל העולם ראה את הפגיעה של הטיל והריסת הבניין", מסכם אריאל, "שכל העולם גם יראה שמדינת ישראל בנתה הכי מהר את הבניין שחוזר לאכלס את המשפחות".
מרשות המסים נמסר בתגובה: "לפני כשבועיים נפגשו בכירי קרן הפיצויים עם נציגות של בעלי הדירות בבניין והציגו להם את האפשרויות העומדות בפניהם, ובכלל זה האפשרות להמתין לקידום החוק לשיקום נזקי המלחמה בהתחדשות עירונית. בסיום הפגישה קבעו הצדדים להיפגש שוב במהלך חודש פברואר".
