הוועדה של ביסמוט מתמקדת בשאלה כיצד לרמות את כולם ולהישאר בחיים: מצד אחד, לספר למשרתי הסדיר והמילואים שהנה אוטוטו מגיעה התגבורת, ולכן אל לכם להתייאש; ומצד שני לספר לצעיר החרדי שהנה אוטוטו יגיע החוק שיפטור אתכם לאלתר, ולכן אל לכם להתייצב. איפה האמת? צווי ה-8 שהוארכו פעם נוספת ל-280 אלף משרתי מילואים מספקים את התשובה.
זוועות 7 באוקטובר והמלחמה בעקבותיהם הביאו מאות אלפי ישראלים להתייצב בהמוניהם מבלי לשאול שאלות. בכל מלחמות ישראל, שהיו קצרות בהרבה מזו האחרונה – סיום המלחמה היה גם הסימן לשחרור אנשי המילואים מצו 8, וחזרה לשגרה. במקרה הנוכחי, לא רק שסיום המלחמה לא הביא עימו את האור בקצה המנהרה, הוא עשה את ההפך הגמור. מה שהוגדר בחוק מ-1949 כ"צו שירות מילואים בנסיבות חירום", הפך לנורמלי החדש ולנוהל שבשגרה.
צה"ל, שכבר מתוח עד הקצה, הבין מזמן שלאיש אין כוונה רצינית לגייס חרדים, והחל לאלתר: הוא מבקש להאריך את שירות החובה, מגביר גיוס נשים לתפקידי לוחמה, משנה ייעודים ומשימות של כוחות, וחדשות לבקרים, דופק על דלתה של הוועדה ומבקש עוד הארכה סיטונאית של צווי 8 למאות אלפי מילואימניקים.
הנזק מהמהלך האקטיבי לטרפד את גיוס החרדים הוא כפול: פעם אחת במסר למשרתים ולמערך המילואים, ופעם שנייה במסר שעובר לצעיר החרדי.
משרתי מילואים שכבר הקריבו הכל, ולרגע האמינו שהעזרה בדרך, מתחילים להישבר, ולאט-לאט לנשור החוצה. והאמת? קשה לבוא אליהם בטענות. כאשר הם נושאים עיניהם אל הכנסת, הם מגלים שהוועדה של ביסמוט פועלת דה פקטו לסכל את גיוס החרדים ביד אחת, ולאשר את הארכת צווי ה-8 שלהם ביד השנייה. בדיוק לאותם אנשים שכבר נתנו למעלה מ-200 ימים רק בשנה האחרונה ושילמו מחירים אישיים, משפחתיים, כלכליים, עסקיים, חברתיים, נפשיים. התסכול המצטבר הזה מצטרף לשחיקה גוברת במוטיבציה של קצינים ונגדים, גם בתפקידים רמי דרג. אלפים מהם מבקשים להשתחרר, צעירים מסרבים לחתום לקבע, ואיכות כוח האדם בירידה מתמדת - שמאיימת על כשירותו של צה"ל.
בצד המסר למשרתים, עובר במקביל מסר נוסף גם לצעיר החרדי: "אם לרגע התבלבלת, וחשבת חלילה שהגיעה העת להתייצב, תשכח מזה. אנחנו דואגים לחוק שיבטל לאלתר את הצו שאתה מחזיק, ויחליף אותו בצו גיוס לישיבות". כך קורה שעצם הדיון בחוק, שכולל בתוכו כידוע את סעיף דחיית השירות והפיכת הישיבה לעיר מקלט מפני גיוס, מסכל את סיכויי ההתייצבות גם של כאלו עם צווים ביד ונכונות אמיתית.
זוהי הסיבה המרכזית בגינה את דיוני הוועדה לסיכול הגיוס צריך לעצור לאלתר. אין כעת צורך בשום חוק חדש, אלא רק להפסיק להפריע ולהזיק לתהליך שכבר החל. נזק כבד לצה"ל כבר נגרם, אך אם רוצים לתקן - אנחנו כבר עמוק בזמן פציעות והזמן להתחיל הוא עכשיו.
