"חד-משמעית מרגישים שיש עלייה במחירים. בין אם זה מסעדה, מתנות, קניות, הכל הפך להיות יותר יקר. בשנתיים האחרונות סל הקניות שלנו עלה כפול שניים, ואני לא מחשבת השלמות של קניות בסופר שגם שם בתקופה האחרונה מרגישים שהמחירים עלו". כך מתארת שושי שיוביץ מעפרה. היא נשואה לאורי, והם הורים לארבעה ילדים – הגדול בן 16 והקטן בן שמונה חודשים.
"ברוך השם אורי ואני עובדים, אבל הפכנו להיות יותר מחושבים, קונים מה שצריך", היא מוסיפה, "לדוגמה, אם בעבר היינו יוצאים יותר למסעדות, היום יש מצבים שנעדיף לקנות מצרכים ולהכין בבית".
שיוביץ, שעובדת בתור מנהלת כספים בעסק משפחתי ויודעת מקרוב איך עובדת עליית המחירים, מפנה אצבע מאשימה לרשתות השיווק בצורה ישירה – ולממשלה בצורה עקיפה: "רשתות השיווק ניצלו את התקופה והעלו מחירים בזמן המלחמה, ואז זה כמו תגובת שרשרת, אחת מעלה וכולן מצטרפות אחריה. ולאחר שהמחירים עלו הם כבר לא יירדו, כי לרשתות השיווק אין למה לחזור אחורה. בדיוק כמו הבנקים שמרוויחים אבל משאירים את הרווח אצלם.
"הממשלה לא מתערבת ישירות אבל כאשר מעלים את שכר המינימום ואת אחוזי הפנסיה, יש שחיקה במשכורות מה שגורם לעסקים להעלות מחירים. בנוסף, חברות מסוימות מאיימות על הממשלה שאם יעלו להן את המיסים או יגעו להן בייצור הן יעבירו את המפעלים שלהן לחו"ל".
היא מתייחסת גם למהלך של רשתות השיווק שהחלו בחודשיים האחרונים למכור אייפונים במחירים מוזלים. לדבריה, "זה קצת ציניות. מה אתם מוכרים לי אייפונים בזול כשהציבור צריך הנחה על מוצרי היסוד. תעשו לנו הנחה על עופות ולחם, לא על מוצרי חשמל ואייפונים. אני רוצה להגיד לרשתות השיווק: יש לכן כוח קניה, תנצלו אותו. מוצרי החשמל זה לא יצור ישראלי, במקום לייבא את זה ולשלם כסף – תורידו מחירים".
הפתרון, לדעתה של שיוביץ, הוא עבודה משותפת של הממשלה יחד עם החברות הגדולות ורשתות השיווק להוזלה של סל הקניות: "את החברות הגדולות מעניין רק הרווח, וזה גורם לחברות הקטנות להיגרר אחריהן מה שמשפיע ישר על כל השוק. המדינה חייבת לעבוד בשיתוף פעולה ולמצוא דרכים להוזלה של סל הקניות".
