מבקרים רבים הכתירו את "החיה שבתוכי" כאחת הסדרות הכי טובות של נטפליקס בשנים האחרונות, ולא בלי צדק. נדמה שבתקופה האחרונה שמעו בענקית הסטרימינג טענות רבות על תוכן רדוד ונוסחתי, ולצורך הפרויקט הזה שלפו תותחים כבדים – קלייר דיינס (קרי מתיסון מ"הומלנד") ומתיו ריס ("האמריקאים"). התוצאה היא מותחן פסיכולוגי שמהשוט הראשון שלו זועק "אני סדרה יוקרתית", עם צילום ועריכה עוצרי נשימה שמזכירים לנו למה התאהבנו בטלוויזיה מלכתחילה. הסדרה מבטיחה המון ועומדת בציפיות.
במרכז העלילה עומדת אגי ויגס (דיינס), סופרת מוערכת שפרשה מהחיים הציבוריים לאחר מותו הטרגי של בנה הצעיר. אולי מדובר בקלישאה תסריטאית מסוימת, אבל דיינס מצליחה להזריק בה חיים חדשים. המצלמה מתארת היטב את העובדה שהיא חיה בבידוד רגשי: ביתה ענק אך ריק לחלוטין מאדם. אמרתם שנטפליקס לא טובה במטאפורות? הנה קיבלתם אחת שמהדהדת בכל פריים.
השלווה מופרת כשלבית הסמוך עובר נייל שלדון (ריס), איל נדל"ן כריזמטי אך שנוי במחלוקת: בעבר נחשד בהיעלמותה של אשתו. מכיוון שמדובר במותחן שנשען על גילויים הדרגתיים, אי-אפשר להיכנס לפרטי העלילה בלי לתת ספוילרים. נאמר רק שהדינמיקה בין השניים היא הלב הפועם של הסדרה.
הפרקים עמוסים בפרטים קטנים, והדמויות כאן, בניגוד לאלה שב"דברים מוזרים", לא אומרות את כל מה שעובר להן בראש. את הסאבטקסט צריך לנחש לבד, כמו פעם. במובן הזה, זו סדרה מותחת אבל גם נוסטלגית: פעם לא חשבו שהצופים טיפשים, אלא נתנו להם קרדיט שהם יבינו את הרמזים.
בשורה התחתונה, משמח מאוד ש"החיה שבתוכי" הפכה ללהיט. גם אם העלילה לא הכי מקורית, הנה הוכחה שיש עדיין דרישה לתוכן אינטליגנטי, עם לא מעט קריצות ליצירות גדולות מהעבר (שאי-אפשר להזכיר, מחשש לספוילרים). לא תיכננו לעשות לסדרה הזאת עונה שנייה, אבל לאור ההצלחה המסחררת, הדלת נפתחה לאופציה הזו.
