במשרד הכלכלה בראשות השר ניר ברקת בחרו לפתוח את 2026 עם מיזם "הסל של ישראל", שבמסגרתו יושקעו 50 מיליון שקל ברשת שתזכה במכרז ותציע סל מוזל של מאה מוצרים.
עוד מבלי להביא בחשבון את ההיבטים המשפטיים, שיעסקו כנראה בשאלה מדוע נפסלה רשת זו או אחרת, התוכנית כבר זוכה לביקורת רבה. קשה שלא לתהות מתי ביצע מי שהרכיב את רשימת המוצרים סקר מחירים בפעם האחרונה. מעבר לתמהיל הגבוה של מוצרים הרחוקים מבריאות במדינה שהשקיעה כל כך הרבה כסף במדבקות האדומות, מי החליט שאת חיתולי האגיס פרידום תייצג דווקא מידה 6? ומה על מידות 2, 5, והפופולריות ביותר 4 ו-4+? ומי החליט שגבינת "בייבי מוצרלה" של גד או שוקולד פרה במילוי תות נכללים במאה המוצרים הנמכרים בישראל? במשרד הכלכלה הסבירו כי אלו נתוני סטורנקסט. אבל סטורנקסט לא מקבלת דיווחים משופרסל ומרמי לוי, האחראיות לכשליש מהמכירות בסופרים בישראל. "החברה מבצעת התאמות סטטיסטיות מסודרות, ביניהן מפאנל צרכנים עם אלפי צרכנים מגישי קבלות בחודש", אומרים במשרד.
כמו כן, איך ימצא הצרכן את אצבעות שניצל ציפוי שומשום 700 גרם מיצרן לא ידוע למשרד הכלכלה, אחד משני מוצרי הבשר שנכללו ברשימה? האם הרשת הזוכה תחייב אותו בקניית מינימום של מוצריה? ואלו לא כל החורים שבסל.
בכל סניף של רשת שכונתית יש 2,000-5,000 פריטים, בסניף דיסקאונט יש 10–15 אלף פריטים. לא תהיה שום בעיה לרשת שתזכה בתואר ה"סל של ישראל" וב-50 מיליון שקל להקפיץ מחירים במגוון מוצרים אחרים. איך יפקחו על כך במשרד הכלכלה או ברשות להגנת הצרכן עם צוות המפקחים הדל?
ניסיונות קודמים של משרד הכלכלה לפני ברקת לגבש סל אחיד לסקרי מחירים באמצעות המועצה לצרכנות כדי לקצץ ביוקר המחיה כשלו. הסל הוזל באחוזים בודדים והמחירים המשיכו לדהור.
