אם לא הספיקה הסערה הציבורית סביב דגל הפריסה הסקסיסטי הענק שהניפו חלק מאוהדי מכבי חיפה בדרבי השבוע, הגיע פסק דין נוקב וחריף של בית הדין המשמעתי של התאחדות לכדורגל.
במסמך תקיף, העביר הדיין נעם ליובין ביקורת קשה על התנהלות מכבי חיפה לפני ואחרי האירוע: הוא טען – בדומה להודעת ארגון האוהדים "הקופים הירוקים" – כי הדגל עבר תחת אחד הגורמים במועדון ואושר להנפה; רמז שבקבוצה יודעים מיהם האוהדים שהכינו אותו; והעביר ביקורת קשה על הודעה הגינוי שהוציא המועדון, לתקשורת ולבית הדין עצמו, וכינה אותה "רכה". הוא אף העביר ביקורת על תובע ההתאחדות: לדבריו, סעיף האישום שבו בחר התובע גלעד ברגמן היה מקל מדי, וכך גם העונש בגובה 10,000 שקל שביקש להטיל על הקבוצה. ליובין החמיר את העונש ל-50 אלף שקל, ואף הוסיף כי היה מחליט על סגירת היציע אם הדבר היה בסל העונשים הקיים.
"המיצג הינו מיצג חשוך, ברוטלי, דוחה, ומבזה, המעודד אלימות קשה נגד נשים ומהווה שפל מדרגה כמוהו טרם ראינו ושיא חדש של איבוד עשתונות מוסרי ביציעים", קבע הדיין. "ראוי היה כי אותה לשון רכה בה נקטה הנאשמת בתיאור תחושותיה לאחר מעשה כ'תחושת אי נוחות רבה' תוחלף בלשון חד-משמעית, קשה ובוטה יותר ובהבעת שאט נפש וסלידה".
ליובין גם דחה את טענת מכבי חיפה בדבר הגורם האחראי על אישור תוכנו של הדגל: "ניתן לקבוע בוודאות כי בנוהל הקיים, דגל הפרישה עבר תחת ידי גורם זה או אחר השייך לנאשמת - ואושר להנפה ופרישה, וכי למעשה לא יכולה להיווצר סיטואציה מעשית שבה מונפות כרזות מעין אלו מבלי שיודע על תוכנן ומאשר הנפתן מי מאנשי הקבוצה. לכן ראוי לה לנאשמת כי תעשה 'בדק בית' ותבחן מיהו אותו גורם מטעמה שאישר את הכרזות ולא תעסוק בהפניית חצים בנושא זה כלפי המשטרה".
בהמשך קבע כי טענותיה של מכבי חיפה, לפיהן פעלה באופן מיידי להסרת השלט, אינן תואמות את המציאות: "על פי דו"חות השופט והמשקיף, מרגע עליית הקבוצות ועד לכשתי דקות לאחר התחלת המשחק נותרו הכרזות פרושות על פני היציע כולו - דהיינו כעשר דקות ויותר, וכאן כשלה הנאשמת בפעם השנייה. מצופה היה כי הנאשמת, באמצעות כוח הסדרנים שברשותה, בסיוע כוח משטרה, תבצע פעולה להסרתן המיידית, אולם נראה לכאורה כי גם זאת לא נעשה". הדיין גם כתב כי העובדה שלמכבי חיפה לקח כמעט יום שלם לפרסם הודעת גינוי לשלט "אינה מוסיפה כבוד רב לעושים במלאכה".
הדיין הוסיף כי על מכבי חיפה להוקיע את אותם אוהדים, והטיל ספק אם היא לא יודעת מי הם: "בניגוד לטענות הנאשמת - אין עליה לעסוק בחיפוש אחר אחראים 'מבחוץ' למחדל, אלא מוטלת עליה החובה לאתר את האחראים לאותו מעשה דוחה 'מבית', ולטפל בהם ביד קשה. ספק בליבי אם לא יודעת הנאשמת מי הם האחראים למעשה".
"רצף כישלונות"
הדיין לא הסתפק בביקורת הקשה כלפי מכבי חיפה, אלא תקף גם את תובע ההתאחדות – על סעיפי האישום ועל העונש שביקש להטיל על המועדון. בשני המקרים, קבע ליובין, התובע גלעד ברגמן נקט יחס מקל כלפי הקבוצה.
בפסק הדין הסביר: "לטעמי אין בקשת הענישה תואמת ולו במקצת את המעשה שנעשה, ובוודאי שאין בה על מנת לשקף את רצף הכישלונות של הנאשמת. קל וחומר שאין בה על מנת להרתיע או להעביר את תחושת שאט הנפש מן המעשה. איני יכול לקבל את בקשתו זו של תובע ההתאחדות עם כל הכבוד הראוי. אם היה זאת באפשרותי, הרי ראוי לגזור על הקבוצה עונש של סגירת אותו היציע, אולם עונש זה נגרע מסל העונשים העומד לטובת בית הדין". עוד הוסיף הדיין כי לטעמו, במקום להעמיד את הקבוצה לדין על התנהגות בלתי הולמת של אוהדים, "ראוי היה כי הנאשמת תועמד לדין בסעיף עבירה קשה יותר – 'קריאות גזעניות/פוגעניות'".
