האם בליץ החקיקה המשפטית בשנת בחירות הוא חלק מהמהפכה המשפטית שמקדם הליכוד, או שמדובר בטרלול פוליטי לטובת הפריימריז של חברי הכנסת והשרים? גורמים בליכוד טוענים כי שורת החוקים של חברי כנסת מהמפלגה הם למעשה חלק מקמפיין של המועמדים לקראת הפריימריז, וכי אין בהכרח כוונה לקדם את החוקים האלה עד לקריאה שניה ושלישית. גורם בכיר בליכוד אמר: "הח"כים תפסו את השיטה. הם מגישים הצעות חוק פרטיות כאשר הם יודעים שאין אפשרות להעביר אותן במהלך כנס החורף. אבל החוקים האלה מייצרים כותרות ופרסום, וזה טוב להם".
גם באופוזיציה נהנים מהחוקים נגד מערכת המשפט. זה מאפשר להם זמן מסך, תגובות חריפות ועימותים פוליטיים. אבל גם שם מודים כי מדובר בחלק ממשחק פוליטי של בחירות. "כל החקיקה שעוברת בטרומית בתקופה האחרונה מתרכזת רק בפריימריז של הליכוד ומי 'ייכנס' יותר בייעוץ המשפטי”, אומרת מרכזת סיעות האופוזיציה ח”כ מירב בן-ארי (יש עתיד).
הח"כ התורן אתמול היה מישל בוסקילה (הימין הממלכתי) שלא הצליח לקבל שריון ברשימת הליכוד לכנסת ויצטרך להתמודד בפריימריז הקשים. הוא הגיש ביחד עם יו"ר הקואליציה אופיר כץ ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן הצעת חוק לביטול עבירת המרמה והפרת אמונים, שלרוב הינה עבירה בתחום השחיתות. הצעת החוק נועדה למלט גם את ראש הממשלה בנימין נתניהו מסעיף עבירת מרמה והפרת אמונים בכתבי האישום שהוגשו נגדו, והיא תעלה בהליך מזורז לוועדת השרים לענייני חקיקה כבר ביום ראשון הקרוב. הח"כים טענו כי ישנם חוקים אחרים למלחמה בשחיתות, כמו עבירות הלבנת הון, סחר במידע פנים, עבירות הונאה, זיוף ושיבוש ועוד.
ח"כ רוטמן אמר כי החוק לא נתפר למידותיו של נתניהו. לטענתו, "ההצעה הוזכרה בספרי ובמצע של הציונות הדתית לקראת הבחירות לכנסת. הגיע הזמן שהדיון בתיקונים החשובים הנדרשים במערכת המשפט יתנהל באופן ענייני ומשוחרר מאובססיית נתניהו". עם זאת, מקורות משפטיים הבהירו שאם במהלך חקיקת החוק הכנסת לא תקבע במפורש שהחוק אינו רטרואקטיבי – הוא יחול גם על כל התיקים שכבר נדונו ונדונים, לפי הכלל בחוק העונשין. הם העריכו שתחולת החוק תידון רק במהלך החקיקה בכנסת, ולא בשלב טרומי.
יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד כינה את הצעת החוק "טירוף": "ניסיונות להפוך את ישראל למדינה מושחתת ולא דמוקרטית”. יו"ר מפלגת ישר, גדי איזנקוט, אמר כי "קואליציית 7 באוקטובר פועלת לבטל את העבירה שבה מואשם נתניהו. זו אותה הקואליציה שבמשמרת שלה התרחשו המרמה והפרת האמונים החמורים בתולדות ישראל, בין המדינה לבין אזרחיה".
הפרת אמונים היא עבירה המופיעה בסעיף 284 לחוק העונשין שנחקק ב-1977: “עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור... דינו מאסר שלוש שנים”. הגדרתו העמומה הביאה אומנם להרשעות רבות אך גם לזיכויים של אישי ציבור, ולהגשת ערעורים הדדיים לבית המשפט העליון. משרד המשפטים ניסה לדייק את העבירה לפני למעלה משני עשורים, ובתום דיונים גובשו הצעות חוק שניסו לעקר את העמימות בחוק, אך מעולם לא קודמו. הסיבה העיקרית: לרוב התנהלו באותה עת חקירות או משפטים נגד ראשי ממשלה או שרים, והפרקליטות לא רצתה להפחית מעוצמת הטיעון שלה אודות השחיתות הנדונה בבית המשפט.
