מבט על טבלת ליגת העל מגלה שהקבוצות המדורגות בשבעת המקומות הראשונים כבר זכו בעבר באליפות - מי יותר ומי פחות - אבל דווקא הצנועה שביניהן, הפועל פ"ת, מחזיקה בשיא שספק אם יישבר בתקופה הקרובה: חמש אליפויות ברציפות (מתוך שש בסך הכל), שהושגו אי-שם בסוף שנות ה-50 ותחילת ה-60 של המאה שעברה, למעשה של המילניום הקודם.
ההיסטוריה התחילה בעונת 1954/55, כשבקבוצה כיכב בחור צעיר בן 18 בשם נחום סטלמך, שזו הייתה כבר עונתו השלישית בקבוצה הבוגרת. סטלמך, שקיבל לימים את הכינוי "ראש הזהב", הוביל את הפועל פ"ת לאליפות הראשונה של קבוצה מחוץ לת"א עם 27 שערים ב-26 משחקים. זה הספיק לו רק למקום השני בטבלת מלך השערים אחרי ניסים אלמליח מבית"ר ת"א עם 30 כיבושים, שיא שנשבר רק ב-2016 על ידי ערן זהבי. בשלוש השנים הבאות הפועל פ"ת המשיכה לרוץ בצמרת, אבל הסתפקה בשלוש סגנויות - עד שהתחילה את הרצף הבלתי נתפס של חמש אליפויות.
הקבוצה התבססה באותן שנים, למעשה כמו כמעט כל הקבוצות בליגה, על שחקני בית - אבל נעזרה במאמנים זרים, מלבד באליפות הראשונה. לסטלמך הצטרפו שחקנים כמו בועז קופמן, יעקב ויסוקר וראובן יפת, שהיו שותפים לכל שש האליפויות, יחד עם ג'רי חלדי והאחים זכריה ואבשלום רצאבי, שהגיעו מהפועל מחנה-יהודה. האיש החזק במועדון היה אורי קרני, ששימש כקפטן בעונת האליפות הראשונה ולאחר מכן פרש ומונה למזכיר הכל-יכול של הקבוצה. המאמנים היו, כאמור, תוצרת חוץ: תחילה ג'ק גיבונס האנגלי שזכה בשתי האליפויות הראשונות ברצף, אחריו איגנץ' מולנר ההונגרי עונה אחת ובהמשך היוגוסלבי מיודראג יובאנוביץ' עם שתי אליפויות נוספות.
דרור יקרא
בעונת 1962/63 הצטרף לסגל המגן הצעיר דרור קשטן, שהספיק לקבל זימון לנבחרת ישראל עוד לפני שערך הופעה אחת בקבוצה הבוגרת, ויחד עם הגווארדיה הוותיקה יותר זכה המועדון באליפות השישית שלו - והחמישית ברציפות. הרגע ההיסטורי שבו הבטיחה הקבוצה את האליפות האחרונה היה ב-20 באפריל 1963, אבל לא היו שם ממש חגיגות. זה קרה במחזור ה-20 (מתוך 22), כשהפועל פ"ת סיימה ב-0:0 ביתי עם מכבי ת"א וזו הייתה למעשה נקודת ההכתרה, כי השנייה הפועל ת"א סיימה בתיקו (1:1) משלה עם מכבי חיפה והפער בפסגה נותר חמש נקודות, כשלסיום העונה נותרו שני מחזורים (אז ניצחון היה שווה עדיין שתי נקודות).
וכך תיאר את האירועים כתב "ידיעות אחרונות" יהושע ילין, שלא חסך את ביקורתו מהיכולת של האלופה החדשה-ישנה: "כדורגלני הפועל פ"ת לא חיכו בסיום המשחק לבשורה על תוצאת התיקו במשחק של הפועל ת"א... נחפזים, קודרי פנים ומבוישים קמעה הם מיהרו לחדר ההלבשה. כי נגד מי הם זכו בנקודה, שהעניקה להם את האליפות? נגד קבוצה הנמצאת במקום ה-10 בטבלה והנאבקת על קיומה בליגה הלאומית (מכבי ת"א, כן?). אכן, הפתח-תקוואים הוכתרו אתמול כאלופי 1962/63, אך טקס ההכתרה היה צולע מאוד... היכן הברק, המחץ, התנופה והיופי שאפיינו כל כך את משחקם של האלופים בעבר?"
סוף דבר: טקס ההכתרה הרשמי והקפת המגרש עם דגלי ישראל והפועל פ"ת נערכו בסיום המחזור האחרון, שבו הביסה האלופה את מכבי חיפה 1:7. ומכבי ת"א? אל דאגה, היא לא ירדה ליגה בסיום אותה עונה.
