במבט ראשון, יתושים זכרים ונקבות נראים כמעט אותו דבר. בפועל, הנקבה מעט גדולה יותר. נשמע לא חשוב? ובכן ההבדל הזה קריטי, שכן היתושות הן אלו שעוקצות ותורמות להתפשטותן של מחלות כגון מלריה, דנגי וזיקה. עכשיו התגלתה דרך להפריד ביניהם ביתר יעילות, ולמנוע התפשטות מחלות.
חוקרים באוניברסיטה העברית פיתחו זן חדש של יתוש הטיגריס האסייתי עם צבעים שונים לנקבות ולזכרים. מסתבר שאחד האמצעים היעילים להדברת יתושים, הוא שיבוש יכולת הרבייה של יתושים באמצעות "הצפה" של השטח בזכרים עקרים, ובמקביל חשוב מאוד למנוע שחרור של נקבות. כיום, ההפרדה בין המינים בטרם השחרור מתבססת על הבדלי הגודל. שיטה מכנית זו דורשת השקעה רבה, ואינה תמיד מדוייקת.
מחקר חדש בהובלת ד"ר דורון צעדה ופרופ’ פיליפוס פפתאנוס מהמחלקה לאנטומולוגיה באוניברסיטה העברית, מציג גישה גנטית חדשה להפרדה. החוקרים פיתחו זן חדש של יתוש הטיגריס האסייתי (Aedes albopictus) בו לכל מין צבע שונה. איך זה עובד? החוקרים השתמשו בעריכה גנומית בשיטת CRISPR כדי לשבש את הגן הדרוש ליצירת הפיגמנט הכהה של גוף היתוש. שיבוש זה יצר זן יתושים בו לכל היתושים גוון צהוב-חיוור. בשלב הבא, החוקרים החזירו את הצבע הכהה, אך רק אצל זכרים. כך ניתן להפריד בין המינים במהירות ובדיוק, כבר בשלבים מוקדמים של ההתפתחות, וללא צורך בציוד מורכב.
המחקר גילה יתרון חשוב נוסף: ביצי הנקבות מהזן המהונדס רגישות במיוחד להתייבשות. "יש לכך משמעות בטיחותית", מסביר דורון צעדה. “גם אם נקבות ישוחררו בטעות, הביצים שלהן לא צפויות לשרוד בסביבה, מה שמקטין את הסיכון להתבססות הזן המהונדס בטבע". פרופ’ פפתאנוס מוסיף: "המערכת שפיתחנו מספקת בסיס גמיש ויעיל להפרדת מין ביתושים". המחקר שלהם שפורסם בכתב העת Nature Communications, מספק בסיס לפיתוח הדור הבא של אמצעי הדברת יתושים, מדויקים יותר, יעילים יותר ובטוחים יותר.
