ככל שמתבררים מימדי הזוועה באיראן, כך גם מתחילים לצאת פרטים ראשונים על הקורבנות עצמם. פרטים מעטים על הצעירים והצעירות ששילמו בחייהם במהלך המחאה הנרחבת נגד שלטון האייתוללות במדינה. רובינה עמיניאן, סטודנטית לאופנה מאוניברסיטת שריאתי בטהרן, נורתה למוות ביום חמישי שעבר כשנורתה בראשה. משפחתה, כורדים מהעיר כרמנשאה, סיפרו על צעירה אמיצה שהתעקשה להגן על זכויות הנשים במדינה, וסיפרו כי רובינה נהגה למחות בצורה לא אלימה נגד הדיכוי האלים של נשות איראן וסירבה לחוקי החיג'אב הנוקשים. הרשויות, כך דווח, אסרו על המשפחה לערוך לה קבורה מכובדת. נרצחת נוספת ששמה ותמונתה פורסמו היא אכרם פיגרזי בת ה-40, אם לשתי ילדות, מהעיר נישאפור. היא נורתה למוות ב-7 בינואר, בזמן שמחתה בעירה נגד המשטר. כך גם אמיר מוחמד קוחאן בן ה-26, צעיר ששימש כמאמן נוער וכשופט כדורגל, ונורה למוות ב-3 בינואר בהפגנות בעיר ניריז שליד שיראז, גופתו נחטפה על-ידי אנשי משמרות המהפכה ועד היום נאסר על המשפחה, כך דווח, לקבל אותו בחזרה ולקבור אותו. גם זהותו של אמירלי חיידרי התפרסמה, צעיר כורדי בן 17 מכרמנשאה. הוא נורה ב-8 בינואר ולפי הדיווחים משפחתו נדרשה לשלם סכום עתק של 800 אירו, כמיליארד טומאן, כדי לקבל את גופתו בחזרה. אקו מוחמדי בן ה-22, גם הוא בן המיעוט הכורדי, נורה למוות בעיר קשם וגם במקרה שלו הרשויות דורשות תשלום גבוה מאוד מהמשפחה כדי לשחרר את גופתו. מהדי סלשפור, אמן פיסול, פרופסור ואב לשני בנים, נורה למוות במרכז העיר משהאד. במחוז גילאן מאשרים תושבים כי זוהו גם שני צעירים שנורו למוות אחרי שהפגנו וניסו להסתער על אחד מבסיסי המיליציה – מובין יעקובזדה בן ה-17 ומילאן חולאמזדה בן ה-31 | כתב: דניאל בטיני, צילום: מתוך X