קמפיין חדש צץ: בני גנץ, שמגרד את אחוז החסימה, מצא שעיר לעזאזל להטיל בו רפש - החברה הערבית. בשורה של מודעות באתרים ובסרטונים הוא מדבר על הצורך לשמור על "ביטחון ילדינו" ורומז בבוטות כי מי שמסכן את ילדינו הם אזרחי ישראל הערבים. כל זה מתקיים באקלים חדש בפוליטיקה הישראלית, שעל פיו אסור למפלגות שהיו שותפות בממשלת השינוי לחזור ולשתף פעולה עם המפלגות הערביות. להזכירכם: הסיבה היחידה שממשלת השינוי קמה הייתה שיתוף הפעולה עם רע"מ ומנסור עבאס.
זה עוד יותר תמוה כאשר ברור כמעט לכולם שהסיכוי היחיד של המפלגות האלה לראות שוב את הממשלה מבפנים תלוי כמעט לחלוטין ביכולת לשתף פעולה עם מפלגות ערביות או לקבל את תמיכתן מחוץ לקואליצייה. אז איך זה שלפיד, גנץ ובנט מכריזים בכל מקום שאסור לשתף פעולה עם מפלגות המייצגות חמישית מאזרחי ישראל? האמירה הזו היא לא דמוקרטית ולא מוסרית, היא שוללת מנתח גדול מאזרחי ישראל את הלגיטימציה להשתתף במשחק הפוליטי, היא כניעה מבישה לנתניהו ולבן גביר - אבל היא בעיקר חותרת תחת כמעט כל אינטרס של מפלגות המרכז ומנהיגיהן שמפנטזים על ממשלה, אבל לא מוכנים לשבת עם השותפים הטבעיים כדי להקים אותה.
הסתירה המוזרה הזו מנומקת בדרך כלל על ידי ניתוח הבייס הקדוש. חלקנו מתרצים את ההתאבדות הפוליטית של מנהיגי ממשלת השינוי בכך שאחרי 7 באוקטובר הבייס שלהם לא מסוגל לדמיין מפלגה ערבית בקואליצייה, ולכן הם בסך הכל קוראים סקרים ושומרים על המצביעים שלהם בעזרת חרם פוליטי. אלא ש"מדד השותפות" - הסקר השנתי שערכנו בגבעת חביבה לאחרונה - מראה נתונים אחרים על מצביעי המרכז ותומכי גוש השינוי, שמראים בבירור שמנהיגי גוש השינוי יכולים לסמן עבור בוחריהם את הדרך היחידה להחליף את הממשלה הנוכחית, במקום לפחד להנהיג.
שאלנו "האם אתה תומך או מתנגד לשיתוף מפלגה ערבית בקואליציה?", וכשפילחנו את הנתונים לפי השקפת עולם ראינו כי בקרב מצביעי המרכז 41% תומכים בשיתוף מפלגה ערבית בקואליציה, 47% מתנגדים ו-12% לא יודעים. כשפילחנו את הנתונים על פי כוונות הצבעה לגוש נתניהו או לגוש השינוי מצאנו ש-43% תומכים בשיתוף מפלגה ערבית, 48% מתנגדים, ו-8% לא יודעים.
הנתונים האלה מראים שאין העדפה ברורה של מצביעי המרכז לכיוון זה או אחר, אלא דווקא פתיחות להכוונה פוליטית ומוסרית של ההנהגה שלהם. כחצי מהבייס של המרכז הפוליטי ושל גוש השינוי תומך בשיתוף מפלגה ערבית ברמות שונות, כחצי מתנגד, וישנה קבוצה לא קטנה שאינה יודעת או מתלבטת. בנוסף, רוב מוחץ של 58% המגדירים עצמם אנשי מרכז ו-56% שמעידים שיצביעו לגוש השינוי לא מחזיקים בעמדות מוחלטות לגבי השאלה הזו, אלא רק "די מתנגדים" (כ-26%) או "די תומכים" (כ-33%) במהלך כזה. אלו אנשים שיכולים ללכת אחרי מסרים חיוביים מההנהגה הפוליטית שלהם.
השאלה שתכריע את הבחירות הקרובות תהיה היכולת של מנהיגי המרכז ומנהיגי גוש השינוי לקבל על עצמם את תפקיד המנהיגים ולא המונהגים, ולהבין שביכולתם להשפיע על מצביעיהם, ולסמן עבורם את הדרך היחידה שתאפשר שינוי פוליטי ותקומה מחודשת. מתמטית, רעיונית ומוסרית אסור לפסול את שיתוף הפעולה עם המפלגות הערביות ולא להוציא מהמשחק הפוליטי כל ישראל וישראלית חמישית. מצביעי המרכז מראים שהם פתוחים לרעיון, כך גם מצביעי גוש השינוי. מגיעה להם הנהגה שיודעת לספור ובעיקר להנהיג.
מיכל סלע היא מנכ"לית גבעת חביבה - המרכז לחברה משותפת.
