בתור כדורגלן נהדר, צ'אבי אלונסו היה רגיל לראות את שמו ברשימת ה-11 שנבחרו לעלות בהרכב. החל מלפני כמה ימים הוא שוב חלק מה-11: מספר המאמנים של ריאל מדריד שלא סיימו אפילו שנה אחת תחת הנשיא פלורנטינו פרס.
העובדה שאלונסו הגיע למועדון אחרי שנה נטולת תארים ובמקום פיגורה כמו קרלו אנצ'לוטי, ועוד הוטל עליו לבזבז זמן במיזם המפוקפק של גביע העולם לקבוצות, לא עמדה לזכותו. לא עזרו גם הפציעות בהגנה ושל קיליאן אמבאפה, וגם זה שלאמן אותו ובמיוחד את ויניסיוס ג'וניור הגאון והדיווה זה לא כמו לפקד על טירונים בצנחנים. אפילו העובדה שהתארים הגדולים – הליגה וליגת האלופות – עדיין לא אבודים (בעיקר לא הצ'מפיונס), לא סייעה להרגיע את הטמפרמנט של פרס, שמבחינתו כל טנטרום של ויניסיוס חשוב יותר מהמערכת כולה.
טוב, ברור למה: פרס בטוח שהוא המערכת והמערכת זה הוא. אלונסו, שאפילו חילוף הגנתי חכם ששמר על הניצחון מול ברצלונה באוקטובר הפך לסערה כי הוד קדושתו ויניסיוס חטף קריזה, הוא אפילו לא בחזקת "טרף קל" עבור אחד כמו פרס: מקסימום פטאטס ברוואס לחימום התיאבון.
למעשה, כדי להראות לכולם מי בעל הבית, פרס לא רק מיהר לזרוק מאמן מוכשר שהיה יכול להוציא את הקבוצה לדרך חדשה אם לא היו שותים לו את הדם בקשית, אלא שלח מסר מהדהד לכל אלה שחושבים שלהם זה לא יקרה: פחחחחחחחח.
