מחלונות הקומה ה-27 בבניין המשרדים שבקצה בני-ברק ניתן לראות את כל העיר. המשרד של חברת קמא-טק נראה כמו של כל חברת הייטק, אבל הסטארט-אפ שלה הוא ההון האנושי: גברים ונשים מהמגזר החרדי בדרכם להשתלב בחברות הגדולות במשק.
בעשור האחרון יצאו מקמא-טק 7,000 נשים חרדיות לשוק ההייטק הישראלי, וכ-2,000 מהן עובדות בחברות מובילות כמו גוגל, אפל, פייסבוק, אמזון ועוד. "חשבתי שאהיה מורה או גננת", מספרת צעירה חרדית בת כ-20 שאנחנו פוגשים במסדרונות המשרד, "אבל נפתח לי העולם הזה והבנתי שאני יכולה לעשות משהו משמעותי ולהרוויח משכורות שלא היו בעבר אצל נשים חרדיות". היא מוסיפה בגאווה שלאחרונה התקבלה לאחת החברות הגדולות.
עוד עשרים צעירות כמוה משתתפות בהרצאות שמכינות אותן לעבודה בעולם הגדול. חלקן כבר נשואות, אחת מגיעה עם תינוק. אחרי ההכשרה המקצועית הן לומדות איך להתנהל בסביבה שרחוקה מכל מה שהן מכירות. "אם בחור מתיישב לידך רק כדי לקשקש, או שמציעים לך לשבת עם כולם בארוחת הצהריים, את יכולה לעמוד על שלך, אבל בצורה מנומסת", מסבירה יעל, אשת רב בכיר בישיבות נחשבות ואחת מחלוצות שילוב הנשים החרדיות בהייטק, שנמצאת בעולם הזה כבר 16 שנה. "והכי חשוב: את 100 אחוז מקצועית ועובדת הכי טוב שיש, גם אם בצד החברתי הגבולות שלך שונים".
המהפכה השקטה
מי שעומד מאחורי המהפכה השקטה הוא מוישי פרידמן, "האבא של ההייטק החרדי", מנכ"ל ומייסד שותף של ארגון קמא-טק המשלב חרדים בהייטק. "בגיל 30 חשבתי להמציא סטארט-אפ", מספר פרידמן, בן 47, אב לשישה, חרדי שגדל בעומק המגזר. "לא היה לי שום ידע ביזמות, כל חיי הייתי בישיבות. הייתי בהרצאות, למדתי מהאינטרנט, וכדי לפתח את המוצר שחשבתי עליו הלכתי לכנסים של הייטק בתל-אביב כדי לנסות לעניין בזה את הבכירים בתחום. באחד הכנסים פגשתי את היזם והמשקיע ד"ר יוסי ורדי, שנחשב לאחד מאבות ההייטק הישראלי. בהתחלה הוא לא הבין מה אני עושה שם. אמרתי לו, 'תראה, אתם כל הזמן מתלוננים שחרדים לא עובדים, שהם לא חלק מהכלכלה, ואז כשבא חרדי לכנס הייטק אתה מנסה להבין מה הוא קשור?'.
"אחרי שסיפרתי לו על המוצר שלי הוא אמר שהרעיון לא ממש מעניין אבל אני כן, והמשימה שלי היא להיות גשר בין החרדים להייטק. אנחנו כמובן לא מכוונים למי שלומד תורה, אבל מי שמחפש משהו אחר אנחנו פותחים לו פתח, בעיקר לנשים החרדיות. אשת אברך לא חייבת לעבוד כגננת. אם יש לה את הכישורים, היא יכולה להרוויח גם 25 אלף שקל בחודש. זו מהפכה שמחזקת את הכלכלה הישראלית ואת המגזר החרדי".
בין 2015 ל-2023 זינק מספר הסטודנטיות החרדיות במסלול הנדסאי טכנולוגיה של מה"ט (המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית, ש"פ) מ-1,160 ל-3,900 - יותר מפי שלושה. "בחורה שיוצאת עם תעודת הנדסאי לא תעמוד בכלל כמועמדת ראויה בין כל בוגרי התארים המתקדמים, אז החלטנו לעשות מסלול חליפי", אומר פרידמן. "הרבנים לא יסכימו על תואר, אז הלכנו על תעודת הנדסאי פרימיום. הכנסנו לתלמידות עוד 700 שעות לימוד וזה משדרג להן את התואר". התוכנית מתקיימת בתמיכת גופי פילנתרופיה, בהם פרופ' אמנון שעשוע, ובשיתוף משרד העבודה.
חלק מהחברה
בשבוע שעבר נחשף נתון של הכנסת שלפיו רק 2.4 אחוזים מעובדי החברות הממשלתיות הם חרדים, בעוד חלקו היחסי של הציבור החרדי באוכלוסייה עומד על כ-13 אחוז. מה שלא מצליחה הממשלה לעשות, מוישי עושה בתחום ההייטק, שם לדבריו "נשים חרדיות מתקרבות ל-5 אחוזים מהשכבה הצעירה של הענף, בהתאם לחלקן באוכלוסייה, כשהן יושבות בחברות הגדולות", הוא אומר. "היינו צריכים להסביר שאלה בנות חכמות שלא נופלות מאף אחד שהגיע מהטכניון או מאוניברסיטה אחרת, אבל הן צריכות את התנאים שלהן. הן לא יישבו בארוחת צהריים עם כולם ולא ישתתפו בימי כיף, זה ברור, אבל הן עושות את העבודה ותורמות לחברה בדיוק כמו כל עובד אחר.
"ישבנו עם מנהלי החברות מצד אחד ועם הרבנים הכי בכירים מהצד השני, ויצרנו סוג של רמזור – מה ייתקל באור אדום מצד הרבנים ומצד החברות, מה יקבל אור ירוק, ומה יהיה באמצע, לא מושלם אבל אפשר לחיות איתו. למשל, לא היה מצב שלאישה לא יהיה מעסיק גבר או ראש צוות גבר, אבל היא יודעת שהיא לא יושבת איתו בחדר כל היום. אחד האתגרים המרכזיים היה להתקין אינטרנט מסונן במחשבים של הנשים החרדיות. חברות הייטק לא שמחות להכניס למחשב סנן מחברה אחרת, אבל מצאנו פתרונות".
"שילוב החרדיות החל כפיילוט עם קמא-טק וראינו שהבנות שמגיעות הן מאד מוכשרות", סיפר שחר פינבליט, מראשי חברת Vast Data. "עכשיו אנחנו במחזור השלישי של גיוס עובדות בדרך הזאת. הן מאוד מוכשרות ומאד תורמות. יש חברות הייטק שמעסיקות עובדות חרדיות בשיטת אאוטסורסינג, הן יושבות במקום אחר ועובדות מרחוק. אצלנו הן בתוך החברה. הן חלק אינטגרלי, עם החדרים שלהן והמטבח שלהן, אבל חלק בלתי נפרד מהעבודה היומיומית. הן צעירות וצמאות ללמוד, מתפתחות מאוד יפה וכולם מרוויחים מזה".
