1. אמריקה המהפכנית: פילדלפיה, בוסטון ווירג'יניה
ב-4 ביולי 2026 תחגוג ארצות הברית 250 שנה להכרזת העצמאות שלה. לקראת המאורע, הושק מסלול תיירותי בשם America250 שנועד להחיות את רגעי המהפכה והולדת האומה במסלול גיאוגרפי והיסטורי מחושב היטב, שכולל אתרי מפתח בבוסטון, ניו יורק, פילדלפיה ווירג’יניה. לצד סיורים מודרכים ומוזיאונים מחודשים (כמו מוזיאון החוקה בפילדלפיה או אתר הקרב בלקסינגטון), מציעים הערים והעיירות גם פסטיבלים, שחזורים חיים, אירועים קהילתיים – ואפילו מסלולי טעימות של "מאכלים מהפכניים".
מי שיצא לדרך יוכל לחבר בין אתרי ההיסטוריה לסצנת חיים תוססת: המסעדות והברים של בוסטון, הסצנה התרבותית של ריצ’מונד, והשווקים של פילי. זהו מסע בזמן – אבל עם וייב עכשווי לגמרי.
2. ורשה, פולין: צעירה וטרנדית
פולין מככבת ברשימות המטיילים הישראליים בעיקר במשלחות למחנות ההשמדה. בדרך עוברים בדרך כלל בורשה ומי שהיה כבר יודע שמדובר בעיר תוססת. ורשה עשתה קאמבק מרהיב בשנים האחרונות ובניו יורק טיימס החליטו לא להתעלם. העיר, שנחרבה כמעט לחלוטין במלחמת העולם השנייה, שוחזרה בחריצות והיא היום צעירה, טרנדית, טעימה ובעיקר – חיה.
הסצנה התרבותית כאן פורחת: Ujazdowski Castle, ארמון מפואר שנבנה במאה ה-13 וכיום שוכן בו מוזיאון לאומנות, מציג אמנות עדכנית ונועזת, פסטיבלי מוזיקה מושכים קהל מרחבי אירופה, והשכונה פראגה – שבעבר נחשבה אזור שוליים – הפכה ללב הבוהמה.
גם קולינרית ורשה מפתיעה: שווקים מקומיים לצד מטבח פולני שעובר פרשנות חדשה, מאפיות בוטיק, מסעדות טבעוניות לצד כוכבי מישלן, וברים עם קוקטיילים שמוכנים בגישה מדעית כמעט.
אבל אולי החוזקה הגדולה של ורשה היא בשילוב בין ישן לחדש: תעלות מים שעברו שיקום, פארקים ירוקים, תחבורה ציבורית מתקדמת – והיסטוריה יהודית מרגשת, שעדיין נוכחת במוזיאונים, באנדרטאות ובבתי הכנסת הפעילים.
חצי האי אוסה, קוסטה ריקה: אזור פראי
רוב המטיילים לקוסטה ריקה מדלגים על חצי האי הזה – אולי כי הוא מרוחק, או כי אין בו אתרי נופש מסורתיים, וזה בדיוק מה שהופך אותו לאחד היעדים הכי מסקרנים של השנה.
אוסה הוא אזור פראי, מוגן ברובו, שמכיל כמות בלתי נתפסת של מינים נדירים – מהצומח והחי – בחלקת אדמה קטנה יחסית. זהו יעד שמושך אליו חובבי טבע, ביולוגים, חוקרים, ויותר ויותר מטיילים שמחפשים חוויה אחרת רחוקה מכל מה שדיגיטלי.
שמורת קורקובדו היא היהלום שבכתר, עם סיורי ג'ונגל שבהם תוכלו לראות טפירים, עצלנים, קופים וקשת רחבה של עופות – אבל גם השונית של חופי קאנו איילנד היא גן עדן לצוללים.
האירוח כאן צנוע, טבעי ובעל אופי אקולוגי – והמקומיים מתגאים בכך. זו קוסטה ריקה כמו שפעם הייתה, לפני שגילינו אותה דרך אינסטגרם.
בנגקוק, תאילנד: עיר בינלאומית מרתקת
בירת תאילנד תמיד הייתה יעד אהוב – במיוחד על ישראלים. אבל בשנים האחרונות, בנגקוק משנה פנים ומבקשת להוכיח שהיא לא רק תחנת מעבר או יעד לירח דבש, אלא עיר בינלאומית לכל דבר.
לצד השווקים הצבעוניים, הדוכנים שמהם בוקעים ריחות של פאד תאי וקארי ירוק, והמקדשים הזהובים שמושכים אליהם מיליוני מבקרים – צומחים כאן מגדלים חדשים, גלריות עיצוב עכשוויות, מסעדות שף שזכו לכוכבי מישלן (ולא רק לתשבוחות בגוגל), וחללים לאמנות אלטרנטיבית. מי שמחפש חוויה אורבנית עם נוף – ימצא את שלו באינספור רופטופים של העיר, שחלקם הפכו לאייקונים של ממש. תרשמו לעצמכם לבקר ברחוב song wat ושכונת תלת נוי. הקסם של בנגקוק הוא בדיוק בזה: השילוב הבלתי אפשרי – אך כל כך מוצלח – בין תרבות מסורתית לטירוף תחבורתי, בין אוכל רחוב שנמכר בגרושים לבין דיינינג עילי מול הנוף של הנהר. כל ביקור כאן נראה אחרת – וזה חלק מהעניין.
בנדהווגרה, הודו: בעקבות חיות הבר
חובבי חיות בר כבר מכירים את הפארקים הגדולים של הודו, אבל שמורת בנדהווגרה, בלב מדינת מַאדְהְיָה פְּרַדֵש, הצליחה איכשהו להישאר מחוץ לרדאר – עד עכשיו.
עם עלייה דרמטית במספר הטיגריסים בשמורה – הודות למאמצי שימור נרחבים – המקום זוכה לעדנה מחודשת. הסיכוי לראות טיגריס בטבע כאן גבוה במיוחד, אבל לא רק הם מסתובבים כאן. בג’ונגלים של בנדהווגרה תמצאו דובים, איילים ושלל ציפורים, שיוצרים את אחד ממופעי הספארי העשירים ביבשת.
הפארק עצמו מחולק לאזורים עם כניסה מוגבלת, והסיורים יוצאים עם ג’יפים מורשים בלבד, כך שהחוויה נשארת אינטימית ולא ממוסחרת. בשנים האחרונות צצו באזור לודג’ים ברמות שונות – חלקם עם חוויית אירוח מהודרת, אחרים עם קסם כפרי אמיתי – והם מציעים גם סדנאות צילום, סיורי זריחה, וביקורים בכפרים מקומיים. בנדהווגרה היא לא הודו של הערים העמוסות והכאוטיות והיא אחת מאותן פינות שמראות צד אחר, פראי, מרגש של תת-היבשת.
