לאחר שאוראל צברי קיבל תגובות נזעמות על מערכון של "ארץ נהדרת" בהשתתפותו, שהסתלבט על רב בשם "התינוקא" – רפרנס עדין כמו אף–35 לתופעת "הינוקא" – הקומיקאי והשחקן פרסם התנצלות ואף טרח להסביר: "חברים, המערכון צוחק על אנשים שרוכבים על הצלחה של רבנים אמיתיים וצדיקים ולא על הרב עצמו. (המערכון) נעשה בקומיות ובהומור דווקא נגד האנשים שעושים שימוש ציני בתורה הקדושה. נאמר בתחילת המערכון שיש את הרב הגאון, ומנגד קמים לו חקיינים שרוצים נתח בהצלחתו".
ובכן, לא נעים לומר זאת, אבל צברי (שגילם את מקורבו של הרב) פשוט מחרטט. זה לא ויכוח פרשני, אלא עובדה: דמותו של ה"תינוקא" (אותו גילם דניאל חן בהצלחה יתרה) נבנתה במובהק על "הינוקא" (הכינוי של הרב שלמה יהודה בארי), החל מדיוקנו הפיזי ועד להישענות על פרסומים שונים בנוגע אליו. אכן, הקריינות בפתיחה מציגה את המקור ("הינוקא") ואז את החיקוי ("התינוקא"), אבל הביקורתיות במערכון מבוססת בין השאר על אירועים שבהם "הרב הגאון" היה מעורב. להגיד שהמערכון יוצא נגד "האנשים שעושים שימוש ציני בתורה הקדושה" זה בהחלט נכון. לטעון ש"הינוקא" אינו מושא הביקורת זה עלבון לאינטליגנציה.
כך, למשל, רגע חריף במיוחד במערכון מציג "הקלטות", שבהן "התינוקא" מתוודה שהוא מעוניין אך ורק בכסף והרבה ממנו, ממש כמו ש"הינוקא" נשמע בהקלטות אמיתיות לגמרי שפורסמו בחדשות 13 לפני מספר חודשים. אין עוד רב בולט שיכול היה לשמש כהשראה לקטע הזה. וכמובן שהמסר הוא שהתנהלות כזאת לא אמורה לאפיין "רבנים אמיתיים וצדיקים", עליהם מדבר צברי.
מן הסתם, הקלטות "הינוקא" הן אחת הסיבות ש"ארץ נהדרת" מצאה לנכון לומר משהו די מתבקש על תופעה ותיקה אך מתגלגלת ואף פורחת, במסגרתה דמויות תורניות וכריזמטיות דוהרות על הפופולריות הגואה של הדת העממית, באופן שמדיף ניחוח חריף של מסחרה. כך עשתה התוכנית בעבר – למשל סביב הקשר של "מקובלים" כמו "הרנטגן" עם אנשי עסקים בכירים דוגמת נוחי דנקנר - ויש לקוות שכך תעשה בעתיד, ללא חשש מתגובות כגון אלה שהתקבלו בעקבות המערכון שלשום. יש להדגיש, אגב, שהמערכון אפילו לא מציע קריאה חילונית במיוחד ובטח שלא אנטי-דתית: יהדות ותפיסה של השגחה פרטית לא מהוות הצדקה לתרבות פולחן אישית ואין שום איסור להזהיר מפני חשד לניצול המאמינים והמאמינות – להיפך.
זכותו של צברי להתנצל על מה שבא לו, ואין לזלזל בחוסר הנעימות שאולי הוא חש מסיבות כאלה ואחרות. ובכל זאת רצוי לא לערבב את הצופים והצופות: הם לא תינוקות ולא ינוקות.
