הממשלה פועלת בנחרצות להרחבת שטחים ביהודה ושומרון, מעבר לקו הירוק, בניסיון למנוע ככל האפשר אפשרות של הקמת מדינה פלסטינית, ולפני מספר ימים הוכרז כי 695 דונם של אדמות מדינה חדשות הופקעו עבור הקמת שכונה חדשה בסמוך ליישוב קרני שומרון.
השטח נמצא באזור בעל חשיבות אסטרטגית רבה ולמעשה קוטע את הרצף הטריטוריאלי בין העיירה הפלסטינית סלפית לקלקיליה. המטרה העיקרית במהלך מבחינת הממשלה היא למנוע רציפות טריטוריאלית בין יישובים פלסטיניים, להפוך אותם למובלעות ולפגוע משמעותית ביכולות להקים מדינה פלסטינית.
בצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים במעלה אדומים על אישור תכנית E1
המטרה להפקיע את אזור דורות, סמוך לקרני שומרון, נמצאת בשולחן הממשלה כבר שנים, אך לא יצאה לפועל מסיבות שונות. כבר ב-2019 ניסו שרים בממשלה לקדם במקום התיישבות ונשענו על החלטת ממשלה משנת 1984 לגבי השטח, אלא שהאישורים הנדרשים התעכבו – בין היתר בגלל האוכלוסייה הפלסטינית שנמצאת באזור ונאמדת בעשרות אלפים.
המהלך של הממשלה מחבר בין המועצה המקומית קרני שומרון ליישובים אלקנה ועץ אפרים. מדובר בשטח של כמעט 700 דונם שהוכרז כאדמת מדינה, אליו מתווסף שטח נוסף של כ-200 דונם שנמצא בבעלות פרטית של יזמים ישראלים ומיועד לאוכלוסיה חרדית. הפרויקט הענק בשטח המאוחד צפוי לאכלס אלפי יחידות דיור ולהפוך את קרני שומרון לעיר, לחבר את כביש 5 לכביש 505, ולייצר רצף טריטוריאלי ישראלי שיקטין את חשיבותם של הכפרים הפלסטיניים באזור, שיהפכו למובלעות.
ההכרזה על השטח כאדמות המדינה היא עוד שלב בדרך לאישור תוכניות שייצאו לפועל עוד כמה שנים. התוכניות כוללות בנייה של בניינים רבי-קומות שיהיו מיועדים לאוכלוסייה החרדית והדתית-לאומית. הפנייה של אנשי ההתיישבות לחרדים אינה חדשה, אך היא תופסת תאוצה משמעותית בימים אלו.
החשש המרכזי בהנהגת ההתיישבות כיום הוא שהם לא יספיקו ליישב את כל היישובים החדשים שאושרו בקבינט עד לבחירות הקרבות, ויסתכנו בכך שהממשלה הבאה תוכל לעכב או למנוע את הרחבת היישובים בפועל. לכן, הם החליטו לפנות ולגייס את הציבור החרדי, שלהערכת הנהגת ההתיישבות יוכל להגיע וליישב את האזור במהירות ובהיקף משמעותי של אנשים.
במהלך שנות הכהונה של הממשלה הנוכחית הוקמו 69 יישובים ביהודה ושומרון, כ-20 מהם חדשים לחלוטין, ושטח דורות הוא אינו האזור היחיד המיועד למגזר החרדי. בבקעת הירדן עמלים על הקמת "עיר התמרים" המיועדת לחרדים, כאשר לא רחוק משם, באזור הכפר עוג'ה א-תחתא, צפויה לקום ישיבה. כבר היום שתי הערים הגדולות ביותר ביו"ש הן חרדיות (ביתר-עילית ומודיעין-עילית), והמגמה צפויה רק להימשך, כאשר קצב הגדילה גדול משמעותית בציבור החרדי ביחס לקצב ביישובים היהודיים מעבר לקו הירוק.
ביטוי נוסף לחשיבות השטח התגלה ב-2020, עם הפרסום אז של תוכנית השלום של טראמפ, שכונתה "עסקת המאה". באותה תוכנית השטח המדובר היה אמור להיות בשליטה פלסטינית, בניגוד למה שמתרחש כעת עם הפקעתו. תוכנית טראמפ ייעדה את האזור לפלסטינים מתוך הבנה שמדובר בשטח קריטי כדי ליצור רצף טריטוריאלי בדרך להקמת מדינה פלסטינית, ולכן גם בהנהגת ההתיישבות כל כך התנגדו לתוכנית.
שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', שמוביל את המהלך, אמר כי "הקמת שכונת דורות זו פריצת דרך ענקית שתביא לבניית אלפי יחידות דיור בקרני שומרון שעתידה להפוך לעיר בישראל. כשקרני שומרון חזקה, זה משפר את הביטחון גם ברעננה ובכפר-סבא. אנחנו ממשיכים לבנות ולפתח את ההתיישבות, ממשיכים להרוג את רעיון המדינה הפלסטינית וממשיכים לבסס את רצועת הביטחון של גוש דן".
התמיכה בשומרון - והביקורת: "לא משרת אינטרס ישראלי"
ראש מועצת קרני שומרון, יהונתן קוזניץ, הוסיף: "אנו מודים לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' על הובלת מהפכת ההתיישבות ועל התמיכה העקבית בביצור מעמדה של קרני שומרון. הכרזת האדמות הסמוכות כאדמות מדינה היא לא רק מהלך אסטרטגי שקובע עובדות בשטח ובולם את החלום הדמיוני על מדינה פלסטינית, אלא צעד דרמטי ליצירת רצף התיישבותי אחד, עם קרני שומרון במרכזו. זוהי התשובה הציונית ההולמת ביותר: פיתוח, צמיחה ובנייה של אלפי יחידות דיור חדשות בלב ארץ אבותינו", קרא.
מנגד, יש גם הטוענים נגד המהלך. בתנועת "שלום עכשיו" מסרו כי "הקמת התנחלות של אלפי אנשים בלב סביבה פלסטינית לא משרתת שום אינטרס ישראלי, פרט לקבוצת מיעוט קטנה בבייס של הממשלה ואת האינטרסים הכלכליים של כמה יזמים פרטיים. ממשלת נתניהו גוזרת עלינו את העמקת הסכסוך המדמם והיקר במקום לדאוג לפתרונו. ההתנחלות המתוכננת, כמו שאר ההתנחלויות, מהווה נטל ביטחוני כבד על חשבון הביטחון של כל תושבי ישראל".
פורסם לראשונה: 00:00, 18.01.26
