"שיכנעתי את עצמי לא לתקוף באיראן", אמר דונלד טראמפ, ובאבחה אחת השאיר רבים מאיתנו נבוכים מול הכנות הממ"דים וההצטיידות בשישיות מים לקראת הטילים הבליסטיים. בקיצור, האיש שמנהל את העולם השתכנע שמלחמה עכשיו במזרח התיכון היא אירוע שקשה לשער את תוצאותיו.
זאת ועוד: מוחמד בן סלמאן הסביר לנשיא ארה"ב שהטריליונים שאמורים לעבור לקופת ארצו עלולים להישאר בקופת הבנקים בערב-הסעודית. ואצלנו, כנראה שגם נתניהו הפנים שלסבב נוסף מול משטר האייתוללות יהיה מחיר שנתקשה לעמוד בו. במילים אחרות: השינוי באיראן יגיע כשהתנאים שם יבשילו, ולא על ידי התערבות של ארה"ב. ועם כל הצניעות, גם לא על ידי המטוסים של חיל האוויר. טראמפ אמר לכולם: תרגיעו.
הפרשות שנידונות בבתי המשפט ובמשטרה הנוגעות להתנהלות של לשכת ראש הממשלה מצביעות על עומק הזוהמה שם. נתניהו, בקדנציה האינסופית שלו בתפקיד, היה יכול למנוע את ההטרפה של המערכת באמירה פשוטה: אני נתתי את ההוראה להדליף את המסמך ל"בילד", אני אחראי, ויש לי את הסמכות להכשיר כל מידע. במקום זה, הוא בחר להתחפר - וסביבתו הקרובה תשלם את המחיר. ונראה אם עו"ד עמית חדד יצליח להלבין גם את החטאים הללו.
נ' נבחר לשרת כסגן ראש השב"כ, ומיד זכה לקבלת פנים צוננת ומלאה בקיתונות של ביקורת, בעיקר סביב קרבתו לנתניהו. לכל מותחי הביקורת, אני מציע: תחליפו את נתניהו בבחירות חופשיות, וכך תמנעו מהמועמדים לתפקידים בכירים במערכת הביטחון להימרח בזפת שלו.
ואשר לנ' - תפסיקו להתעסק בקטנות. על פי הידוע לי הוא המועמד הראוי ביותר והמסור ביותר להבטחת קיומנו כאן. אדם ששירת את ישראל במשך 35 השנים האחרונות ראוי לזכות רק במילה אחת: תודה.
"אלג'יריה זה כאן?" - זהו שם הספר שפירסם בימים אלה אורי דרומי, בניסיון להתמודד עם שאלת השליטה הישראלית על מיליוני פלסטינים, בהשוואה לשלטון הצרפתי על אלג'יריה שנמשך 124 שנים. נכון, בינינו לבין הפלסטינים לא מפריד הים התיכון, אבל הדילמה נוכחת במלוא חריפותה: האם ניתן לשלוט בעם אחר לנצח?
דרומי מצטט מכתב ששלח ב-1980 ההיסטוריון יעקב טלמון למנחם בגין, תחת הכותרת "המולדת בסכנה", שבו עמד על החובה לשקול הפרדה בינינו לבין הפלסטינים. טלמון מניח שהמתנחלים יורידו את ישראל אל התהום משום שהם לא קיבלו את מרות המדינה, והוא כותב: "התוצאה היא ביזיון בתי המשפט, זלזול בהחלטות הממשלה, בוז למשטר הפרלמנטרי ולזולת - הקיצור השתוללות, הפקרות במסווה של פטריוטיזם נחרץ". זוהי כקריאת חובה.
על רקע הפרסומים על המתרחש במשפחת נתניהו, אצטט את המשפט האלמותי שפותח את "אנה קרנינה": "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה - אומללה בדרכה שלה".
ואני חוזר למשורר בן המאה ה-13 ג'לאל א-דין רומי, שכתב כי כל אדם יכול להשתנות: "ישנו זחל המכור לעלי גפן. פתאום הוא מתעורר, קראו לזה חסד, לא משנה, משהו מעיר אותו והוא כבר לא זחל, הוא הכרם כולו וגם הפרדס, הפרי, הגזעים, חכמה וגיל הגדלים ללא כלות".
השינוי באיראן יגיע כשהתנאים שם יבשילו, ולא על ידי התערבות של ארה"ב. ועם כל הצניעות, גם לא על ידי המטוסים של חיל האוויר