• צפיית חובה
"הפיט" (HBO Max) (The Pitt). השקת שירות הסטרימינג של HBO בישראל מאפשרת לצפות כאן, סוף-סוף, בחזרתו של נואה ויילי לתפקיד הרופא הטוב, הפעם כמנהל חדר מיון בבית חולים בפיטסבורג, כשכל פרק עוקב אחר יממה אחת בחיי המקום. כתוב ומשוחק מצוין, אמין וריאליסטי עד לפרטי הפרטים הרפואיים, ובעיקר מבצע את ההכלאה הבלתי צפויה בין "אי-אר" ל-"24", כך שאין דרך שלא להישאב פנימה כליל. בינג' אולטימטיבי.
* צפיית רשות
"חברת הכיסאות" (HBO Max) (The Chair Conpany). עוד סדרה מצוינת בשירות החדש: מעין הכלאה בלתי אפשרית של "המשרד", סדרת מתח, סדרת אימה וקומדיית מצבים מהירה. כשמנהל בדרג הביניים (טים רובינסון) מתיישב במהלך אירוע חשוב על כיסא שנשבר באופן מפואר, מתחילה סחרחרת של אירועים פסיכיים, וכיסא שהתפרק במערכה הראשונה יהפוך לאקדח כבר בפרק השני. מי שאהבו את "עצבים" בנטפליקס, ירגישו לגמרי בבית.
אביתר בנאי, "סיכוי להינצל" (יס פלוס). אולי היצירה התיעודית המורכבת ביותר שנראתה כאן בעקבות אמן כלשהו. הבמאי דורון צברי עוקב לאורך 11 שנים (פלוס ארכיון!) אחרי האיש עם הקול החד-פעמי, שהשיחות איתו מרתקות ומפיחות תקווה לא פחות מהשירים. ארבעה פרקים, כל אחד מספק סוג של חוויה נפרדת שלמה.
* צפיית פיהוק
"לידתה של לד זפלין" (נטפליקס). ארוך, איטי, מפואר, בומבסטי, כסחני, מעמיק, מפורט – וגם, פה ושם, מצחיק: סיפורם של ג'ימי פייג', רוברט פלנט, ג'ון בונהם וג'ון פול-ג'ונס ראוי לגמרי לכבוד שהסרט המקיף הזה עושה לו. איך ומאיפה צמחה המיתולוגיה, כולל אינספור מקורות שלא שמעתם עליהם מעולם – הכל כאן. מדרגות לגן עדן, לפחות חלק מהזמן.
