שם הסרט מטעה בכוונה. כשצופים נכנסים למה שמוגדר כ"מותחן פוליטי בברזיל של שנות ה-70" ושנקרא "הסוכן החשאי", הם בדרך כלל מדמיינים סרט על מרגל בינלאומי או מושתל של המשטרה בארגוני פשע. אבל "הסוכן החשאי" הוא פשוט שם של קומדיית ריגול נשכחת מ-1973, והקומדיה הזו מוקרנת בבית קולנוע ברזילאי שמשמש כאחת מזירות ההתרחשות העיקריות. זו רק דוגמה אחת לתעתועים שממלאים את הסרט הנפלא הזה.
מהסצנה הראשונה ברור שהגיבור, גבר ברזילאי שקט ונאה (ואגנר מורה האדיר), נרדף על ידי מישהו, אבל לא ברור על מה. הוא נע מעיר לעיר, נפגש בחשאי עם בנו, מבטיח לו שהם ישובו להיות ביחד, אבל בינתיים חי תחת שם בדוי בבניין אחר. בהמשך מתברר ששני מתנקשים דולקים אחריו בגיבוי המשטרה, והוא מתיידד במקרה עם מפקד המשטרה המקומית המושחת שלא מודע לזהותו.
"הסוכן החשאי", שזכה בשבוע שעבר בגלובוס הזהב לסרט הזר וצפוי לזכות גם במועמדויות רבות לאוסקר, הוא סרט רב-התרחשויות ואינטריגות. כמו רומן היסטורי עב-כרס, יש בו הרבה דמויות, סיפורים צדדיים וסצנות משעשעות ומבריקות שסוטות מהעלילה הראשית. מנגד, הוא לרגע לא מאבד את התמה המרכזית שלו: זה סרט על אדם רדוף, שמנסה להחזיר שליטה על החיים שלו, אבל השליטה הזו היא אשליה.
הסרט מתרחש בתקופת שיאה של הדיקטטורה הצבאית בברזיל, שקצת נשכחה כי הייתה "קצת פחות נוראית" מדיקטטורות דרום-אמריקאיות מקבילות וצמאות דם יותר, בארגנטינה ובצ'ילה – אבל עדיין רצחה והעלימה אנשים על ימין ועל שמאל. באופן מסקרן, הסרט נפתח בשורה הבאה, המתאימה לאגדה: "סיפורנו מתרחש בתקופה של שובבות גדולה". וזה בדיוק הטון של הסרט: הוא שובב. אנשים נרדפים, נרצחים, "מועלמים", אבל לא על ידי צבא נוראי, אלא על ידי כאוס מאורגן ובוסים שמקבלים חיפוי מלמעלה, והכל קורה בברזיל השמחה עם הקרנבל והריקודים ברקע. דיקטטורה בקצב הסמבה.
קשה לתאר כמה הסרט הזה עשיר, מרובד, ובמקביל מהנה. הוא מלא סצנות בלתי נשכחות, דמויות שבא לך לבלות איתן עוד ועוד - ובסופו הוא גם הופך למשהו אחר: לסרט על החמקמקות של הזהות והזיכרון. אולי כל מה שאנחנו זוכרים בתקופה מסוימת לא קרה, והוא בכלל אגדה? לא בכדי מזכירות כמה סצנות כאן את סרטיהם של האחים כהן, שיודעים לעשות סרטים מלאי "טיפוסים" וקריצות: הם מתרחשים במקום ובזמן מסוימים, אבל תמיד מסתירים תמה פילוסופית גדולה יותר.
הסרט בוים על ידי קלבר מנדוסה פיליו, בכיר במאי ברזיל כיום, וזהו סרטו השלם והקומוניקטיבי ביותר. הכוכב שלו, מורה, מוכר לקהל המקומי כפבלו אסקובר מ"נרקוס", וכאן הוא עושה תפקיד ענק ושובר לב. יש לקוות שבנוסף לזכייה בגלובוס הזהב הוא יהיה מועמד לאוסקר. סרט השנה. לא להחמיץ.
