דונלד טראמפ הוא אדם מנומס. ככה שגם אם מעדת אבל חזרת למוטב, הנשיא לא ינטור, ויחמיא לך בכיף. ככה קרה פעם עם מנהיג קוריאה-הצפונית, קים ג'ונג-און, אדם שמעריך דרך ארץ בעצמו והוציא להורג בכירים בשלטון כי הפגינו חוסר כבוד. ביג דיל. הוא קיבל תודות מטראמפ על הצעדים שסיפר שנקט לפירוז מהגרעין. לא חשוב אם באמת פירז או הפריז. העיקר שהצהיר בפומבי שכן.
הנימוס הממלכתי הזה לא פסח על טראמפ גם בשישי האחרון. "אני מכבד מאוד את העובדה שכל ההוצאות להורג שתוכננו לאתמול בוטלו בידי הנהגת איראן", כתב, "תודה לכם!" כשמגיע מגיע. זה עידן חדש, שבו דברים שאתה לא עושה הם הראויים לתודה.
חוץ מזה הנשיא הוא גם אדם שדוגל בעצמו בכל מובן. כשנשאל אם גורמים מישראל שיכנעו אותו לא לתקוף באיראן, ענה: "אף אחד לא שיכנע אותי, אני שכנעתי את עצמי". אבל שלא תחשבו שאתם מקבלים שכנוע עצמי מיד ראשונה. הנשיא כבר שיכנע את עצמו מלא פעמים בעבר. נניח ב-2025, בהקשר לצמצום כוחות אמריקאיים באירופה, אמר על יועציו: "הם ניסו לדבר איתי, והם אנשים נחמדים, אבל בסוף שיכנעתי את עצמי שהגיע הזמן להחזיר את הבחורים הביתה".
למהדורות החדשות בסוף השבוע הייתה דילמה. האם להתייחס ברצינות להצהרה של הנשיא שמודה למישהו שלא רצח חפים מפשע, ולוקח קרדיט על כך שהדמוקרטיה היחידה שמתקיימת היא מול עצמו. באולפן שישי אמרה דנה ויס: "הנשיא אוהב לראות שבהבל פיו משתנה המציאות ולכן הוא אומר אתם הפסקתם את ההוצאות להורג ואפילו תודה לאיראן". זה משפט מוזר מאוד להגיד ביחס למישהו שמודה על משהו שאפילו לא בטוח שקרה ובעצם ממילא לא קרה, כי מדובר על אי-הוצאה להורג.
הבעיה היא שכפי שמצפים ממנהיגים להתנהג באופן ממלכתי ככה התקשורת חייבת להמשיך להתנהג למנהיגה. וכשמישהו כמו טראמפ, שבסופו של דבר הוא אדם עשיר ותאב כוח, שנהנה להתייחס לתפקיד הנשיאות כאילו מדובר בצעצוע שאיתו הוא בודק את גבולות העולם, צריך להעמיד פנים שהוא נורמלי.
כשיש נשיא עם גחמות קשה לדעת לאן לנווט את סירת המלחמה. האם הדיווח צריך לעורר חרדה. אולי בכלל להרגיע ולהגיד שהייתה התקפלות, כמו שעלה מדבריו של אלון בן דוד ב-13 שהסביר ש"ביום רביעי היה ברור לכל האזור שטראמפ הולך לתקוף. הוא ערך סבב של שיחות מנהיגים".
עד כמה למציאות יש קשר למה שקורה? לא בטוח בכלל. אין מספרים ברורים לגבי הטבח שנעשה באיראן. לא בטוח אם היא תתקוף את ישראל במקרה שתותקף בעצמה. איש לא באמת יודע. אולי רק האיש שמשכנע את עצמו. אולי הגיע הזמן שיאמר גם לעצמו תודה.
בקטנה
חיים אתגר אוהב לחפש את הבאד גייז. ב"יצאת צדיק" ו"חשיפה", אם אתה רמאי, אין לך סיכוי להונאת המנחה. אבל זה עידן שצריך למצוא בו את הטוב. בטח אם הוא מסתתר בתוך רשת סופרים. בתוכנית "חיים ומעיין" בשישי יצא חיים לבדוק בלבוש שחור ומסתורי האם יש אנשים טובים שיציעו עזרה כלכלית לחייל מילואים במצוקה. הנשק: החייל מוותר על מטרנה בקופה. קניתם לו בעצמכם? הרווחתם את חיים מגיח מאחורי רסק עגבניות ואומר לכם כל הכבוד. אולי בתוכנית הבאה הוא יכריע מה יותר חשוב: רמאים, אנשים טובים או מבצעים בסופר.
