הרוחות סערו אתמל בוועדת השרים לענייני חקיקה כשהממשלה קידמה בזו אחר זו הצעות חוק של הקואליציה, בעוד היועמ"שית הביעה התנגדות לכל אחת ואחת מהן.
בהרב-מיארה אמרה בוועדה כי הצעת החוק של הקואליציה שנועדה למנוע חסימת כבישים בידי מפגינים "לא עולה בקנה אחת עם עקרון החוקיות".
את הצעת החוק שנועדה לשלול ממפגינים אפשרות לחסום כבישים הניח יו"ר הקואליציה אופיר כץ (הליכוד). ההצעה מבקשת לקבוע כי ציר תנועה חיוני יוגדר "דרך מהירה" שנפח התנועה בו גבוה, שאין לו דרך חליפית ושהוא מוביל למוסדות שלטון או למוסדות רפואיים. לדברי כץ, מטרת הצעת החוק היא ליצור הרתעה נגד מפגינים ש"משתקים עורקי תנועה וחוסמים כבישים באופן לא חוקי".
כמו כן, לדידה של היועמש”ית הנחיות היועמ"ש והמשטרה נותנים מענה לטיפול בחסימת צירים ופתיחתם, וההחלטה על פתיחת צירים חסומים היא מבצעית ונעשית בהתאם לשיקול הדעת של המפקדים בשטח ובהתאם לנסיבות. עוד כתבה כי סוגיית חסימת הכבישים אושרה בתיאום עם משרדי המשפטים ותחבורה.
בתוך כך, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה לקדם את "חוק הפוליגרף", שפרטיו נחשפו ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", ולפיו ראשי משרד המשפטים, ובהם היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה, יחויבו לעבור בדיקות פוליגרף תקופתיות. קידום החוק מותנה בהסכמת משרד ראש הממשלה, שר המשפטים ומשרד העבודה, והפוליגרף שיעברו הבכירים יהיה פוליגרף תעסוקתי.
החוק שיחייב בדיקות פוליגרף לראשי משרד המשפטים קודם על רקע פרשת הפצ"רית לשעבר יפעת תומר-ירושלמי והדלפות הסרטונים מפרשת שדה תימן.
החוק יחזור לדיון לפני קריאה ראשונה, ושם יוצגו חוות דעת של שב"כ ונציבות שירות המדינה, וכן נתונים מפוליגרפים שנעשים במשטרה בעניין הדלפות. את הצעת החוק הניח ח"כ יצחק קרויזר ממפלגת עוצמה יהודית, שבראשה עומד בן גביר.
במקביל, הדיון ב"חוק המל"ג" - המועצה להשכלה גבוהה - שמתנגדיו אמרו שיוביל ל"ריסוק האקדמיה", נדחה בשבועיים.
החוק להשכלה גבוהה של ח"כ אביחי בוארון מהליכוד שואף לאפשר בין היתר לשר החינוך למנות ולפטר את חברי המועצה להשכלה גבוהה וכן לקבל החלטות במקומם. בנוסף, החוק מאפשר שליטה בתקציב ובחלוקת 13 מיליארד שקל בשנה, ונותן לממשלה את הסמכות להטיל סנקציות וקנסות על אוניברסיטאות ומכללות.
בהרב-מיארה מתנגדת גם לקידומו של חוק זה. "ההסדר המוצע מוביל לשינוי מרחיק לכת במבנה ההשכלה הגבוהה בישראל", כתבה המשנה ליועמ"שית אביטל סומפולינסקי. היא מדגישה שהמטרה הראשית של מערכת ההשכלה הגבוהה היא שמירה על עצמאות מוסדית וחופש פעולה אקדמי, המאפשרים תנועה חופשית של סטודנטים, חוקרים, שיתופי פעולה וכן כספים מפרסומים. "כרסום בעקרונות אלו עלול להעמיד בספק את מהימנות ועצמאות המחקר הישראלי ולהחריף מגמות של הימנעות שיתופי פעולה, תופעה שממילא מורגשת בעת האחרונה".
