קשר בין סבים וסבתות לנכדיהם נתפס כטבעי ומובן מאליו, אולם במציאות של סכסוכים משפחתיים או נתק בין הורים לילדיהם הבוגרים, קשר זה עלול להיפסק בפתאומיות או להימנע מלכתחילה ואף להגיע לבית המשפט.
לדברי ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית קלינית ומרצה מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת ת"א, "מחקרים מצביעים על תרומה ייחודית של מעורבות סבים לרווחת הנכדים ולהתפתחותם. מחקר ישראלי של פרופ' שלהבת עטר-שוורץ, מצא שקשר עם סבים וסבתות קשור לנתוני בריאות נפש טובים יותר של מתבגרים".
n מהם המקרים בהם נמנע קשר בין סבים וסבתות לנכדיהם ומה ניתן לעשות?
לדברי ד"ר עו"ד שרון פרילינג, מומחית לדיני משפחה וירושה ומחברת הספר "ניכור הורי", המצב המשפטי נחלק לשני תרחישים עיקריים: האחד - כאשר ההורה (בנם/בתם של הסבים) אינו בחיים, אז הסבים תלויים בחתן/כלה שלהם לטובת קיום הקשר עם הנכדים, והשני - כאשר ההורה (בנם/בתם של הסבים) בחיים, אולם עקב קשר עכור או נתק בין הסבים להורה, לא ניתנת להם האפשרות לקיום קשר עם הנכדים.
"בתרחיש הראשון", מסבירה ד"ר עו"ד פרילינג, "כאשר ההורה אינו בחיים, זכות הסבים מעוגנת כזכות "חזקה" יותר, בהינתן שלסבים אין את החוליה המקשרת בינם לבין הנכדים (עקב פטירת הבן/הבת), ובהינתן ששימור הקשר מבטיח אף את החיבור של הנכדים להורה שהלך לעולמו ולמשפחת המוצא שלו. למעט במקרים חריגים ביותר, קשר בין הסבים לנכדים יתאפשר בנסיבות אלו, תוך קביעת הסדרים מתאימים ע"י בית המשפט (בנסיבות של סכסוך עם החתן/כלה)".
אולם, המקרים המאתגרים יותר הם מן התרחיש השני, אשר מתאפיינים בסכסוך בין הסבים להורה, שהוא בנם/בתם, ואז ההורה מחליט לא לאפשר לילדיו להיות בקשר עם הסבים.
ד"ר עו"ד פרילינג מסבירה כי "במשך שנים ארוכות לא היו זכאים הסבים לכל סעד, אולם בהשפעת האמנה לזכויות הילד, המגדירה בין היתר את זכות הילד לקשר עם משפחתו המורחבת, הוסף תיקון חקיקתי בשנת 2012 הקובע כי בית המשפט רשאי להחליט בבקשת סבים להיות בקשר עם הנכד הקטין. חקיקה זו יצרה מעמד חדש לסבים לעמוד על קיום הקשר בינם לבין הנכדים, תוך שיש להם זכות לפנות לבית המשפט ולבקש לאכוף את הקשר".
עו"ד דניאל פרידנברג, שותף מייסד במשרד הופמן & פרידנברג המתמחה בענייני ירושה ומשפחה, מציין כי "כאשר עולה חשש לניכור כלפי הסבים והסבתות, ישנה חשיבות מהותית לפנות להתערבות מקצועית בדחיפות המרבית, לא רק כדי לחדול את מעשי הניכור ולא רק כדי להכניס לתמונה גורמי מקצוע טיפוליים לשיפור המצב - אלא גם כדי לקבל הנחיות מתאימות מאילו פעולות או מעשים יש להימנע כדי שלא להחמיר או להסלים את המצב".
עוד הוא מוסיף כי, "ראוי לציין כי בתי המשפט לענייני משפחה מגלים ערנות גבוהה ורגישות רבה למקרים של ניכור או הסתה ומספקים התערבות מיידית מתאימה".
n האם יש חשיבות אמיתית לקשר בין הנכדים לסבא וסבתא שלהם?
לדברי ד"ר עידית גוטמן, לחיבור למבוגר אוהב, אכפתי, שעיקר "תפקידו" הוא הענקת חום ותמיכה, יש פוטנציאל להפוך את הקשר הבין-דורי לעוגן רגשי. לדבריה, "במצבי אובדן, גירושים ומשבר, סבים וסבתות הם משאב חשוב ליציבות ולסיוע עבור נכדיהם. בסיטואציות כאלה בני הגיל השלישי מגויסים לעיתים קרובות לפתור בעיות פרקטיות, לתת אוזן קשבת לילד ולספק פרספקטיבה מניסיון חייהם. הסבים והסבתות לא רק מוכרים כדמויות אמינות ומחויבות לטובת הילד, אלא גם לעיתים קרובות יותר זמינים מבחינה רגשית ופנויים מבחינת לו"ז לקחת על עצמם אלמנטים 'הוריים'/חינוכיים/לוגיסטיים של טיפול בנכדים. המחקר מראה שסבאות היא תפקיד משמעותי בזהותם של מבוגרים, וכזה ששואבים ממנו גאווה, נחת, שיפור ברווחה הנפשית ואפילו ערך בריאותי. מאידך, ניתוק היחסים פוגע לעיתים קרובות בסבים ובסבתות, וכאשר מדובר בקטיעת קשר מבוסס, גם בנכדים".
n כיצד יכולים סבים לפנות לבית המשפט לבקשת סיוע בקיום הקשר עם הנכדים?
תביעות כאלה מוגשות לבית המשפט למשפחה לאחר פתיחת בקשה ליישוב סכסוך – שלב חובה, במסגרתו נפגשים הצדדים תחילה עם עובד/ת סוציאלי/ת ביחידת הסיוע שליד ביהמ"ש לענייני משפחה, שנועד למצות אפשרות להגיע לפתרונות בהסכמה. רק אם הליך זה נכשל, ניתן להגיש תביעה לבית המשפט.
n האם מספיק שהסבים יהיו טובים ומיטיבים על מנת שבית המשפט יפסוק הסדרי קשר בינם לבין הנכדים?
ד"ר עו"ד פרילינג מציינת כי על אף המעמד המשפטי החשוב שניתן לסבים, יישום הזכות לקשר עם הנכדים אינה פשוטה וקלה, ועצם הזכות לפנות לבית המשפט לא תמיד מניבה את התוצאה המיוחלת של אכיפת קיומו של הקשר. לדבריה, "בתי המשפט פוסקים בהתאם לעקרון העל של טובת הילד, כאשר מצד אחד אין מחלוקת שטובת הילד היא לעמוד בקשר שוטף עם משפחתו המורחבת ובכלל זאת עם הסבים. מחקרים מצביעים על חשיבות הקשר בין נכדים לסבים, כאשר באמצעותם נחשף הילד לסיפור המשפחתי, למורשת, לערכים ולזהות הרב-דורית שלו. הפסיקה בישראל רואה בקשר זה גשר בין עברו של הילד להווה שלו, וגורם המסייע בגיבוש תחושת זהות ושייכות – מרכיב קריטי בהתפתחות נפשית בריאה".
לדברי עו"ד פרידנברג, השופט נחשון פישר כתב באחד מפסיקותיו כי טובתו של קטין מגלמת בחובה 'את הכרת בני משפחתו המורחבת מצד כל אחד מהוריו, בדרך כזו שתאפשר לו גיבוש זהות עצמאית, יציבה ונפרדת תוך היכרות עם שורשיו'. השופטת שלי אייזנברג כתבה כי 'זכותו של הקטין ליהנות מקשר מיטיב עם הסבים, קשר שלא רק חיוני להתפתחותו הרגשית אלא אף יכול להעצים אותו'".
מהצד השני, מציינת ד"ר עו"ד פרילינג, קיימת בעייתיות ממשית לאכוף את הקשר, בנסיבות בהן ההורה של הנכדים (הבן/הבת של הסבים) מתנגד לכך בכל תוקף עקב הסכסוך בינו לבין הסבים. לדבריה, "בתי המשפט נוטים שלא לפגוע באוטונומיה ההורית להחליט אילו דמויות יהיו נוכחות בחייו של הקטין, ולכך מתווסף החשש שככל שההסדרים ייקבעו בניגוד לדעתו של ההורה, עלול ההורה להעביר מסרים שליליים לנכד ביחס לסבים, לשקף בפני הנכד את חוסר שביעות הרצון מקיום הקשר, וכך ייגרר הילד לקונפליקט בין הוריו לבין הסבים.
הדרך בה מנסים בתי המשפט לפתור סכסוכים מסוג זה היא לרוב באמצעות תהליכים טיפוליים משפחתיים, מתוך הבנה שהבראת הסכסוך בין ההורה לסבים, היא דרך המלך לקביעת הסדרי הקשר בין הסבים לנכדים".
n מה חשוב שסבים המבקשים ליזום הליך משפטי יידעו בטרם יחלו בהליך המשפטי?
"על הסבים מוטלות אחריות והירתמות לתהליך שאינו קצר, בין היתר לתהליכים טיפוליים, גם אם אינם סבורים שהם מקור הבעיה", מציינת ד"ר עו"ד פרילינג, "עליהם לשמור על שיח מכבד ולא ביקורתי כלפי ההורים, תוך הכרה במעמדם כאפוטרופוסים של הילדים, גם כאשר תחושת העוול קשה ולהעמיד את טובת הנכדים מעל כל אינטרס".
