בזמן שהרשת נשטפת בנוסטלגיה ל-2016 - ע"ע הטור בראש העמוד - יש לפחות מישהי אחת שבאמת יכולה להסתכל לאחור בסיפוק. עדן בן זקן הייתה אז בסך הכל בת 22, רגעים ספורים אחרי ה"אוברול ב-30 שקל" והמקום השני ב'אקס פקטור'. עם אלבום שני ביד, הזמרת הצעירה עוד חיפשה את הקול שלה, מנווטת בין להיטים קצביים, בלדות גדולות והפנינה 'הייתי חוזרת', שנשארה אהובת הקהל עד לימינו.
לעומת זאת, בן זקן של 2026 כבר ממש יודעת מי היא: זמרת בוגרת שמצטיינת בלצעוק את כל מה שכואב, בלי פילטרים ועם רפרטואר רחב מספיק שמאפשר לה לרפרר לשירים של עצמה. אם פעם היא פעלה בצל של שרית חדד, היום היא זו שמחפשים לה יורשת. ובזמן ש'בסיבוב הבא' עוד משלים הקפות במצעדים, הגיע 'רולקס וקסקט', הלהיט הכי בוער כרגע במדינה, שנחת בתזמון מושלם עם סיבוב האצטדיונים הקרוב. לפי הנתונים בסטרימינג, כל הקהל כבר יודע את המילים ומוכן להקריב כל מיתר בקול כדי שנדע את זה. עטיפת האי-פי מזכירה שמה שעובד לעומר אדם מצליח גם עבור מלכת השושנים, והדואט עם נדב חנציס מקבע את מעמדה כמי שמבינה את השטח שהיא צמחה ממנו.
אמנם לפעמים בן זקן עוד נאלצת לדלג מעל תקלות סטיילינג תמוהות שמסיטות את הפוקוס מהמוזיקה. וגם שם היא עוד חוטאת בשירי דאחקות כמו 'תופסת', שנשמע כמו הצומת שבין יציאה עתירת הומור למועדונים ("זה כאילו בני סכנין יהיו מול ארסנל") לבין להיט שובר שיניים של אודיה, סוכנת הכאוס של הפופ הישראלי. הפיתוי להבריק עם היציאה הוויראלית הבאה סוחף אחריו זמרות נוספות, כמו נסרין (אם כי אצלה הוויראליות כבר גולשת לכל סוגי המדורים, מרכילות ועד פלילים), אבל מה שמבדיל את בן זקן מהיתר הוא העובדה שהיא מהבודדות שמצליחות להתגבר על הוריקן אודיה – ועוד בדרך שלה.
לכן, אם בן זקן רוצה באמת להיות זאת שניצחה גם ב-2036 – שנהיה בריאים כמובן – מוטב שתישאר נאמנה לאינסטינקטים המצוינים שלה, שמשאירים אותה על הגלגל הרבה מעבר למה שרוב האנשים דמיינו. למעשה, הדבר היחיד שלא מסתדר, למען השם, זה משפט אחד בפזמון של 'רולקס וקסקט': "שנאת תמיד ת'שירים שלי": אחי, אם אתה באמת קיים, כדאי שתבדוק מה דפוק בלב שלך.
