כמי שמזוהה עם המושג "ברית המשרתים", אני נוטה לספוג לעיתים קרובות את הכינוי "אידיוט שימושי" מפי אנשים משני עברי המתרס, תומכי קואליציה ואנשי מחאה כאחד. עבורם, אידיוט שימושי הוא אדם שלא מבין שהמאבק האמיתי כיום אינו מול אויב חיצוני, אלא המאבק הפנימי על דמותה של מדינת ישראל. לפי גישה זו, המיוצגת בעולם על ידי דמויות כמו ג'יי די ואנס, האויב המשמעותי ביותר הוא "האויב שבפנים", והכרעת המחנה השני היא המשימה החשובה ביותר. "קרב התודעה", אם תרצו, חשוב יותר מהמאבק על החיים עצמם.
מימין טוענים כי ה"אידיוטים" לא מבינים ששיתוף הפעולה עם השמאל הוא צורך נקודתי בלבד כדי למנוע טבח, אך הוא משני למשימה האמיתית: להביס את המחנה המחזיק בחזון אחר למדינה. משמאל יאמרו כמעט אותו הדבר: יש צורך לשתף פעולה עם הימין במלחמה, אך בסופו של דבר הכל יתנקז למשימת הנסיגה מיהודה ושומרון, או לתכלית שזוכה לתמיכה רבה יותר: החלפת נתניהו. שם, לשיטתם, אין מקום לסנטימנטים אלא להכרעה.
נכנה את האנשים הללו: "חכמים חסרי תועלת" (מתבקש). המאפיין של אותם חכמים היא הכוכבית שיש להם על מדינת ישראל. לדעתם, אם הצבא לא עומד בקריטריונים שלהם, אזי לגיטימי שלא להתגייס אליו. אם המדינה לא נעה בכיוון הרצוי - הרי שאין לה זכות קיום. סוג השיח הזה פשה בחלק ממחנה האופוזיציה לפני המלחמה, אבל מן הסתם תוכלו למצוא אותו אצל נציגי החברה החרדית בפוליטיקה ובתקשורת, ואפילו בקרב נציגים מן הקצה החרד"לי של הציונות הדתית בימים אלה ממש.
אנחנו, ה"אידיוטים השימושיים", חושבים אחרת. אנו מאמינים שקודם כל, ולפני הכל, חובתנו לשמור על מדינת ישראל. אנו מסתכלים על המספרים האמיתיים מעבר לקרבות הבוץ שבין ערוץ 14 לערוץ 12, ורואים כי יש מרחב הסכמה עצום בתוך הקבוצה הלא-קטנה של האנשים שהולכים לצבא, משלמים מסים ודואגים לעתיד המדינה.
לו היינו פועלים לפי ההיגיון של אותם חכמים חסרי תועלת, היינו עוצרים הכל; היינו מסתכלים על כמות הכסף שנשפכת על משתמטים ומכריזים שביתה עד שלא יתייחסו אלינו בצורה שווה, ופשוט "סוגרים את הבסטה". אלא שהמהלך הזה כבר קרה בעבר, והוא הוביל אותנו לאסון גדול.
בלי ה"אידיוטים השימושיים", המדינה פשוט לא תשרוד. אלו שטוענים שאנחנו הבעיה הם האנשים שמוכנים לשרוף את המדינה רק כדי שהצד השני לא ינהל אותה. הניסיון לשתף פעולה עם גורמים אנטי-ציוניים כדי להביס את "האליטה הישנה" או למנוע את עליית "האליטה המסוכנת" מניח שהאויב הוא אחיך המשרת ולא מי שמתנער מהאחריות ושואל: "השומר אחי אנוכי?". כשמספיק אנשים אומרים זאת, האומה כולה עלולה להתרסק.
בסופו של יום, האידיוטים השימושיים הם שסוחבים את המדינה על גבם, בעוד החכמים חסרי התועלת מכנים אותם "בלוף" ומנסים להשחיר אותם. הם ינסו לשכנע את הגוש שלהם שהמאבק בממשלת הזדון/בדיקטטורת בג"ץ חשוב יותר מאשר מאבק באייתוללות מאיראן, והחלק המפחיד הוא, שהם נוחלים הצלחות. אני תמיד משתדל להיות אופטימי, אבל אני חושש שאם הם יצליחו, אנחנו עלולים להגיד שלום למלחמת אזרחים, ולהתראות למפעל הציוני.
