בשנים האחרונות עלו לכותרות מספר מקרים שבמסגרתם הפעילה המשטרה רוגלות, בין היתר ב"פרשת פגסוס" שנחשפה ב-2022 ב"כלכליסט" ותיארה כיצד נעשה שימוש בתוכנה ללא אישור משפטי. בדוח מבקר המדינה בנושא שהתפרסם אתמול, נמצאו ליקויים יסודיים ומשמעותיים בשימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה.
המבקר מתניהו אנגלמן אומר כי "הביקורת חשפה ביצוע פעולות אסורות על ידי המשטרה בתחום האזנות הסתר והשימוש בכלים טכנולוגיים". עם זאת, הדוח שמתייחס לשנים 2021-2011 לא מפרט באילו פרשות מדובר ולא מזכיר שמות של אחראים.
לאורך השנים האחרונות רכשה המשטרה ופיתחה כלים טכנולוגיים מתקדמים המאפשרים לה לבצע האזנות סתר ולקבל נתוני תקשורת, כגון נתוני מיקום מטלפונים. לכלים אלה יש יכולות חדשניות שמאפשרות לאסוף מידע רב. בשנים אלו חל גידול ניכר בשימוש בכלים הללו, והפעלתם מציבה אתגר מורכב ורגיש באיזון בין הצורך להגן על ביטחון הציבור לבין החובה לשמור על הזכויות לפרטיות.
על היקף השימוש בהאזנות סתר אפשר ללמוד מהנתונים שהמבקר מפרסם. בשנים 2021-2019 ביקשה המשטרה כ-14 אלף פעמים צווי האזנות סתר. 12,937 (יותר מ-90%) בקשות אושרו על ידי בתי המשפט. בנוסף, בשנים אלה אושרו יותר מ-1,000 בקשות להאזנת סתר לתקשורת בין מחשבים, ויותר מ-1,000 התקנות של כלים טכנולוגיים על אמצעים מואזנים.
שורת כשלים
בפרק העוסק בהסדרה חקיקתית ומשפטית של הנושא נמצאה שורת הכשלים הבאים בפרשות שכאמור לא צוין מהן:
כלי אחד להאזנת סתר, ושתי פעולות בתחום האזנת סתר, אושרו על ידי הפרקליטות מבלי להישען על חוות דעת של גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה. שני כלים להאזנת סתר ושתי פעולות בתחום האזנת סתר שאושרו לשימוש על ידי הייעוץ המשפטי למשטרה בלבד, נמצאו על ידי גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה (צוות מררי שבדק את הנושא) כחורגים מסמכות המשטרה. שלושה כלים להאזנת סתר ולקבלת נתוני תקשורת אושרו לשימוש על ידי חטיבת הסייבר במשטרה ללא הישענות על חוות דעת של הייעוץ המשפטי למשטרה ושל גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה.
העמדה של גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה היא כי יש מקרים שבהם ראוי להסדיר את השימוש בכמה כלים אמצעות חקיקה ראשית. חרף זאת, נמצא כי הטיפול בהסדרה החקיקתית לא קודם שנים רבות.
אי-הקפדה
הפרק השני בדוח עוסק בביצוע האזנות הסתר עצמן. חוק האזנות סתר מחייב לציין בבקשה שלושה נדבכים כדי להצדיק את הפעולה - עילת האזנה, יעד האזנה והעבירות הרלוונטיות. משרד המבקר ביצע בדיקה הנוגעת לכ-14 אלף בקשות המשטרה ולאופן המילוי בשנים 2021-2019, ומצא שלא הייתה הקפדה על מילוי הבקשות כראוי.
נמצא כי אי-ציון ממוקד של עילת האזנה אחת מקשה על הגורם המאשר לבחון את נחיצותה ואת יעילותה, ולבדוק אם איסוף הראיות צלח בהתאם. המבקר מציין שהמשטרה לא נוהגת לסמן בבקשה עילה אחת ממוקדת ורלוונטית, אלא כמה. ברוב המכריע של הבקשות (12,642, שהן 89%) צוינו יותר מעילה אחת מתוך שלוש עילות ההאזנה (גילוי עבירות, גילוי עבריינים וחילוט רכוש הקשור בפשע). בכמעט מחצית מהבקשות (5,977) היא ציינה את כל השלוש יחד. רק ב-1,642 בקשות (11% מהן) צוינה עילת האזנה יחידה.
בביקורת נמצא כי מסלול קבלת האישורים אינו מיושם: המשטרה לא ביצעה עבודת מטה לייעול מנגנון אישור היתרי מפכ"ל ואף לא נעשה ניסיון לקבל היתר מפכ"ל. לעומת זאת, המשטרה עיגנה בנהליה מנגנון חלופי המכונה "צו חריג ב'", שמאפשר לעקוף את הצורך בקבלת היתרי מפכ"ל.
בדוח נמצא שהמשטרה עשתה שימוש כה נרחב בצווים חריגים, עד שהוא הפך שגרתי. מתוך 14,284 בקשות לצווים שהמשטרה הכינה בשנים 2021-2019, כ-6,300 (43%) היו להוצאת צווים חריגים. אנגלמן העיר כי אמנם שיעור צו חריג ב' הוא רק 2% מתוך סך הצווים, אך מדובר בצו פוגעני המחייב שימוש מידתי וסביר. השיעור היחסי של הצווים החריגים מתוך הצווים להאזנה לתקשורת בין מחשבים (89%) גדול משיעורם של הצווים החריגים להאזנת סתר רגילה (39%).
מהמשטרה נמסר בתגובה: “משטרת ישראל הינה גוף אוכף חוק, וככזה כלל האירועים שנבדקו במסגרת הביקורת בוצעו על ידי המשטרה כחוק, מכוח צווים שיפוטיים ועל פי פרשנות משפטית”.
